王居易 דוקטור וואנג יחגוג בשנה הקרובה יום הולדת 75 ויובל של נסיון קליני ברפואה סינית, בפרט באקופונקטורה. למי שלא מכיר עדין את מי שעומד מאחורי הספר- Applied Channel Theory In Chinese Medicine זוהי הזדמנות נהדרת להכיר מאסטר לאקופונקטורה, כזה שמרבה לצטט את הכתבים הקאלסים העתיקים, אך גם יודע לחברם ולהסבירם במושגים ובהבנה מודרניים. מאסטר עם גישת אבחנה ייחודית של מישוש מרידיאנים, אדם מיוחד אשר הקדיש את חייו לחקירה והבנה של תיאוריית המרידיאנים ומורה נדיב בידע.
וואנג נולד בשנת 1937 בבייג’ינג ובשנת 1962 סיים את לימודיו יחד עם המחזור הראשון של המוסד לרפואה סינית עתיקה היחיד בבייג’ינג, בימים אלה אוניברסיטת בייג’ינג לרפואה סינית. דוקטור וואנג עבד כשלושים שנה כדוקטור לאקופונקטורה. לאחר מכן היה הנשיא של Beijing Xuanwu Hospital Of Chinese Medicine במשך שנתיים. הוא גם שימש כדיקן והעורך הראשי במשך 12 שנים של כתב העת המדעי china journal of acupuncture and moxibustion, השייך לאקדמיה הסינית לרפואה סינית עתיקה. במשך אותה תקופה דוקטור וואנג עבד גם כן כפרופסור באקדמיה הסינית והיה מרצה אורח במספר רב של בתי ספר בסין ובמערב.
בסטנדרטים סינים, כל המצוין מעלה הינם סממנים קלאסים להצלחה. אך למרות כל ההצלחה וההישגים, דוקטור וואנג מחשיב את עצמו בעיקר כקלינאי. בגיל 74 שנים לאחר שפרש, דוקטור וואנג עובד במשרה מאד מצומצמת, יום אחד בבית החולים לכמה שעות בודדות, בהם החדר שבו עובד צפוף מאד מכל הרופאים שסובבים אותו. בנוסף דוקטור וואנג עובד שלושה ימים בשבוע, 4 שעות ביום בקליניקה פרטית. אך מלמידה וצפייה בו אי אפשר שלא לראות את האהבה שלו למקצוע, את הסיפוק הגדול מכל מפגש עם מטופל, את החשק הרב שעדין קיים בו ללמוד מכל מקרה ובעיקר את הרצון שלו ללמד ולהעביר הלאה את הידע שלו.
דוקטור וואנג הסכים בנדיבות המאפיינת אותו כאדם וכמורה להתראיין ולענות לשאלותיי.
שאלה- מדוע בחרת להקדיש את חייך לאקופונקטורה?
תשובה- לפני שאספר לך מדוע בחרתי לעסוק באקופונקטורה ולהקדיש את חיי לחקר והבנה עמוקה יותר של תיאוריית המרידיאנים אספר לך איך הגעתי ללמוד רפואה סינית. בצעירותי, אימי סבלה מ- Metrorrhagia (דימום בין ווסתי- דימומים ספונטנים שלא בזמן ווסת). לאחר שניסתה מגוון טיפולים מערביים ללא שום תוצאה, רופא סיני היה זה שלבסוף עזר לה וריפא אותה. למעשה גם אני נרפאתי על ידי הרפואה הסינית. תחילת שנות החמישים הייתה תקופה קשה בסין. באותם ימים הייתה לי מחלה קשה שנגרמה על ידי חיידק הטיפואיד ( typhoid fever- טיפוס הבטן ) סבלתי מחום גבוה, הזעה מרובה, הזיות ודימומים פנימיים. מצבי היה דיי קשה ולמעשה הרפואה הסינית הצילה את חיי. אימי לקחה אותי למספר בתי חולים מערביים ושם נאמר לה שהמקרה שלי קשה מאד לטיפול. אימי לא ויתרה ולקחה אותי לרופא סיני. להפתעת כולם, לאחר שבועיים נרפאתי לחלוטין לאחר שלקחתי צמחי מרפא סיניים. כפי שאתה יכול לדמיין, הרפואה הסינית השאירה עליי רושם מאד חזק. בנוסף, סבי ואבי מאד התעניינו ברפואה הסינית למרות שאף אחד מהם לא למד את המקצוע בצורה רשמית. (הערה- עד לפני אותה תקופה הרפואה הסינית הייתה מועברת במסורת במשפחה, בין אב לבן. לא היה ניתן ללמוד באותה תקופה, רפואה סינית במוסד לימודים רשמי) סבי ידע להכין מספר מרתחות סיניות (תרופות של צמחי מרפא) שאותן היה נותן לאנשים בחינם, אבי היה מורה לשפה. באותה תקופה היה מאד קשה להשיג ספרים. אני זוכר אותם מעתיקים מרשמים של צמחי מרפא מספרים על גבי נייר אורז ומברשת. בדיעבד, ההתעניינות שלהם השפיעה עליי מאד. אפשר לומר שזה היה הגורל שהביא אותי לתחום, זה תמיד היה בתת מודע שלי.
לאחר שסיימתי את לימודי נשלחתי לעבוד ב- Beijing Institute Of Chinese Medicine שם עבדתי במחקר של ערוצי האקופונקטורה, כמו כן נשלחתי לעבוד בבית חולים לרפואה סינית במחלקת האקופונקוטרה. באותה תקופה שמתי לב שאקופונקטורה אינה מיושמת באותו אופן כמו בכתבים הקלאסים. חלק מהרופאים היה דוקרים את מטופליהם רק על ידי מציאה של נקודות רגישות (Ashi Points). שאר הרופאים היו מטפלים בעיקר על ידי נקודות שהועברו להם ממוריהם או על סמך הנסיון שלהם. כמובן שטיפולים אלה היו מוצלחים לחלק מסוים של הבעיות והיה אפשר לראות שחלק מהסימפטומים משתפרים, אך מגוון המחלות שאותם רופאים טיפלו היה מאד מצומצם והם בקושי טיפלו במחלות קשות ומורכבות. כאשר מקרים מהסוג הזה היו מגיעים למחלקה שלהם, הרופאים לא ידעו באיזה אסטרטגיה לבחור ואיך לטפל בבעיה. באותה תקופה לרופאים צעירים היו שפע של הזדמנויות ואתגרים, בעיקר בגלל השלב בו הרפואה הסינית הייתה, רק בתחילת התפתחות מיסוד רשמי. אני החלטתי לבחור באקופונקטורה ובתיאוריית המרידיאנים כפרויקט חיי בעוד רוב חבריי לכיתה בחרו מקצועות כמו רפואה פנימית וגניקולוגיה.
תמונות-ד”ר וואנג בקליניקה בעת מישוש מרידיאנים ובזמן הראיון.
שאלה- הספר שלך נקרא על שם מושג שלא ניתן עליו מספיק דגש בבתי ספר במערב וגם כן בסין. מה אומר המושג תיאוריית המרידיאנים?
תשובה- כל מי שלומד אקופונקטורה יודע שהמרידיאנים הינם הבסיס לאקופונקטורה, אך לרוב ידע זה חסר בהבנה מספקת. סטודנטים אשר לומדים אקופונקטורה לומדים את המסלול של המרידיאן, את הנקודות על גבי המרידיאן. כמו כן סטודנטים יודעים איפה המרידיאן מתחיל והיכן הוא מסתיים אך לא מבינים מה המשמעות הפיזיולוגית של המרידיאן, את הטבע שלו, האיכות שלו והפונקציה שלו. הבעיה הזו קיימת לא רק בארצות השונות בהן רפואה סינית נלמדת אלא גם בארץ המקור, פה בסין. כתוצאה מכך סטודנטים ומטפלים יודעים תיפקודים של הנקודות אך הם לא מבינים ולא יודעים מדוע הנקודות מתפקדות כך. לכן כשמטופל מגיע לטיפול, תהליך המחשבה שעולה בראשו של המטפל בזמן שמטופל מספר על תלונותיו הינו איזה נקודות לבחור. אתן לך דוגמא. בוא ניקח מצב נפוץ של התקררות המלווה בכאב ראש פרונטלי, המטפל ישר חושב- “האם עליי לאוסיף נקודות של ה- Tai yang “. לעיתים קרובות כשאני מרצה, סטודנטים ניגשים אליי ושואלים- “איזה נקודה להשתמש לכאבי בטן? ואם יש שלשול מה עליי לדקור? סחרחורות? ” רוב המטפלים מקווים לגלות איזה נקודות יהיו טובות למצב מסוים.. (מאסטר וואנג מגחך) לכן הרבה מהמורים יספרו על נקודה סודית מהנסיון שלהם לכאב ראש.. ואז התלמיד מנסהBL60, PC6 וזה עדין לא עובד. אז בראש התלמיד עוברת המחשבה- מורה אחר דיבר על ST41 ואז התלמיד מנסה את כל הנק’ שהמורים שלו אמרו לו וזה לא עוזר. אז כנראה הוא יפתח את הספר ויחפש את הנק’ שעל פי הספר יעבירו את הכאב.. בראשו יש כל כך הרבה נקודות שאמורות לטפל בכאב ראש..
לכן הרבה אקופונקטוריסטים שהולכים בדרך הזו מטילים ספק באקופונקוטרה והולכים לאיבוד בעקבות כך. גם אני חוויתי את התחושה הזו. הייתה תקופה שהייתי פותח את הספר ורואה אינדיקציות רבות לנקודה מסויימת ואז הייתי מנסה את נק’ בקליניקה ולא מקבל תוצאה מספקת. ואז הייתי רואה קולגות שלי ומורים מטפלים בחולים ולא מקבלים תוצאות מספקות. אספר לך סיפור אמיתי מתחילת שנות ה 60, בזמן זה התחלתי לטפל. אחד המורים שלי שהיה המנחה שלי בבית החולים לימד אותי שיטה שבה תופרים TW23 עד GB8 לכל בעיות מיגרנה. אז כמובן שנסיתי את השיטה שלו וראיתי שהתוצאות לא מספיקות טובות.. אז שאלתי שוב את המנחה שלי למה השיטה לא עובדת בחלק ניכר מהמטופלים. המנחה שלי ענה לי שישנם מקרים כרונים שצריכים לטפל במשך זמן ממושך. אז שאלתי אותו מה קורה אם אחרי 2-3 חודשים מצב המטופל לא משתפר. וכך לאחר 2-3 חודשים של טיפולים ללא שיפור בסופו של דבר המטופל לא היה חוזר. אז שאלתי את המנחה שלי מה לדעתו הסיבה שהמטופל לא חזר לטיפולים? אז המנחה שלי ענה לי שהוא בטח לא חזר כי המיגרנה עברה לו.. (שוב מגחך) לאחר מכן ראיתי את המטופל נמצא בבית חולים אצל רופא אחר.
הבעיה הזו קיימת בסין במאות שנים האחרונות. מה שאני מנסה להגיד שהרבה מהנקודות שלמדת מהספר שהם למצב כזה או אחר על פי נסיון קליני, הם לא כה מדויקות שהם מטפלות במצב כזה או אחר. אין מחלה שיש לה נק’ ספציפיות על פי נסיון ואין נק’ קסם לאף מצב, כיוון שמצב מסוים אצל אדם מסוים יכול להתבטא בצורה אחרת באדם אחר. אז איך אתה בוחר נקודות למצב מסוים? כאן זהו השלב שאתה צריך לזכור ולהבין את תיאוריית המרידיאנים. ואז, איך אנחנו יודעים באיזה מרידיאן עלינו לבחור בכדי לטפל בבעיה? כאן מישוש המרידיאן נכנס לתמונה ועוזר מאד באבחנה המבדלת. לכל מרידיאן יש התיפקוד שלו. לכל 12 המרידיאנים הראשים ו 8 המרידיאנים המיוחדים יש את התיפקוד שלו בגוף. במאה השנים האחרונות במיוחד, המקצוע המופלא הזה שנקרא אקופונקטורה חסר את ההבנה והידע הקדום של תיאוריית המרידאנים. כשידע זה חסר או לא מובן נכון, אתה מתייחס רק לתיפקוד של הנקודה ולא למרידיאן עצמו. אתה מפספס שלב מאד חשוב בהבנה של הבעיה. צורה זו של חשיבה מאד נפוצה בסין ואני מתאר לעצמי שגם במדינות אחרות. זוהי גם אחת הסיבות מדוע בסין טווח הטיפול באקופונקטורה צומצם. זוהי טעות לחשוב שאקופונקטורה אינה יכולה לטפל במחלות מורכבות. אקופונקטורה בימים אלה חסרה את התיאוריה וזו בעיה גדולה בתחום שלנו. ללא הידע וההבנה של תיאוריית המרידיאנים כל מה שנשאר לחשוב הוא איזה נקודה מתאימה למצב מסוים. דבר זה גורם לתיאוריית המרידיאנים לעמוד במקום ולא להמשיך להתפתח. בשלבים המוקדמים של התפתחות תיאוריית המרידיאנים, בתקופת המדינות הלוחמות, תיאוריית המרדיאנים הייתה מאד מפותחת. אני אסיים לענות לשאלה הזו עם שתי אמירות לגבי תיאוריית המרידיאנים הנלקחו מ Ling Shu. הראשונה- “המרידיאנים יכולים לקבוע חיים ומוות והם יכולים לטפל בכל מחלה”. השניה והמאד חשובה- “כשאתה משתמש באקופונקטורה לטפל במחלה, קודם לכן עליך לבדוק את מצב המרידיאנים”. את ההמשך של פרק זה אתה יכול למצוא בפרק 75.
שאלה- מישוש מרידיאנים הינו חלק מרכזי באבחנה מבדלת שאתה מבצע ובצורה שאתה מאבחן, איך הגעת לכלי הזה?
תשובה- קודם לכל, חשוב להבין ולדעת שבעבר הרחוק בדיקה ידנית של המרידיאנים הייתה קיימת והייתה חלק משיטות האיבחון השונות. להערכתי עד וכולל שושלת Ming,שיטת איבחון זו הייתה קיימת ולראיה, ניתן למצוא תיעוד עד לתקופה זו המזכיר על שימוש בשיטת איבחון זו. אספר לך סיפור שחקוק בזיכרוני עוד מתקופת הילדות שלי שלאורך תקופת הכשרתי כרופא היה נמצא אצלי בראש. בצעירותו התגורר לידנו רופא העסק באקופונקטורה. אני זוכר אותו ממשש איזורים מסוימים. יום אחד הגיע אליו מטופל שסבל מחום גבוה ואפילו צמחי מרפא לא עזרו להוריד את החום. הרופא מישש את איזור העורף והגב העליון. אני חושב שזה היה באיזור BL12, זה באמת היה לפני הרבה זמן ואז לא הבנתי מה זה אומר. הרופא מצא באיזור ממצא מרידיאני ואז עם מחט מיוחדת עשה סטימולציה לרקמה שם. לאחר כמה טיפולים המטופל חווה שיפור ניכר. מקרה זה השאיר עליי רושם רב בתור ילד ואפילו לאחר שנים רבות, בזמן לימודי, לא הבנתי מדוע לא מלמדים אותנו או לא מדברים איתנו על שיטת איבחון הכוללת מישוש של איזורים שונים בגוף, ומה המשמעות של ממצאים מסוימים באיזורים מסוימים. לאחר לימודי והכשרתי נשלחתי על ידי משרד הבריאות לערוך סקר ולבדוק את רמת הכשירות של מטפלים שקיבלו את הכשרתם במסורת בין אב לבן ולא דרך מוסד רשמי. עשיתי זאת לאורך 4-5 חודשים בבייג’ינג. אני חייב להודות שלמדתי הרבה מחלק מהרופאים האלה. זו הייתה הזדמנות נהדרת מבחינתי ללמוד על “סודות” שעברו במסורת בין אב לבן. היו כמה רופאים שהשאירו עליי רושם רב ועוררו את סקרנותי לנסות ולגלות על סמך מה הם טיפלו בחולים שלהם, ובעיקר איך הם איבחנו את החולים שלהם. בתקופה זו ראיתי המון שיטות שונות לאיבחון הבעיה, כמובן שאני מתכוון לשיטות איבחון שונות למישוש איזורים שונים בגוף. כל הדברים הללו השפיעו עליי רבות בכדי לנסות ולהבין מה נמצא “שם מתחת לעור” ומה זה אומר.
ככל שחלפו השנים הבנתי שמאד חשוב לממש את המרידיאנים עצמם בכדי להבין את השינוי הפיזי המתרחש לא רק בנקודות האקופונקטורה עצמם אלא גם באיזורים מסוימים לאורך המרידיאן. עוד לפני שהפנמתי את מה שאני מנסה להסביר לך, רק בכדי לאתר את נק’ הדיקור בצורה מדויקת שמתי לב לתגובות שונות בנק’ שונות. עבודה בבית החולים וקבלה של חולים רבים גרם לי לתהות האם יש קשר בין השינויים על גבי המרידיאן למחלה עצמה. כל זה היה בראשי תקופה ארוכה. ואז יום אחד בזמן שאני קורא את הכתבים הקלאסים הגעתי לפרק ששם נאמר- לפני שאתה משתמש במחט עליך למשש, ללחוץ ועוד.. אז, סוף סוף הבנתי למה הם מתכוונים. למידה זו לקחה לי לפחות שני עשורים שבהם הייתי ממשש את מטופלי ובעיקר מתעד.
לקח לי הרבה מאד זמן לחבר את התיעוד הזה למשמעות קלינית. חשוב שתבין, המלאכה עוד מרובה ויש לנו עוד הרבה מה ללמוד. זה אחד המסרים החשובים שאני מנסה להעביר לתלמידי. תמששו את המרידיאנים ותנסו לגלות ממצאים חדשים. עם הזמן ועם הנסיון תפחתו את ההבנה שלכם ותמשיכו לפתח את תיאורית המרידיאנים. הבנה זו דורשת הרבה זמן ותירגול, יש לנו עוד הרבה עבודה..
שאלה- מדוע לדעתך שיטת איבחון זו נעלמה מהנוף המאפיין את הרפואה הסינית?
תשובה- החל משושלת Qing החלו לעסוק בדבר הפסקה בשימוש באקופונקטורה כיוון שהיא אינה צנועה, חודרנית והיא משלבת נגיעות, דבר אשר לא היה ראוי בעיקר מטעמי צניעות. ישנו תיעוד מתקופה זו שקיסרות Qing הוציאה איסורים על שימוש באקופונקטורה עקב היותה לא מוסרית. דבר זה השפיעה רבות לא רק על העלמות מישוש המרידיאנים מנוף הרפואה הסינית, אלא גם על המקצוע האקופונקוטרה שהפך להיות פחות פופולרי, פחות תועד ופחות כתיבת ספרים בנושא נעשתה בעקבות כך. למעשה שיטת המישוש היחידה ששרדה הינה מישוש הדופק הרדיאלי. למרות האיסור, רופאים העסקו באקופונקטורה המשיכו להשתמש בשיטת איבחון זו כיוון שהייתה מאד חשובה. רופאים אלה המשיכו להעביר את הידע שלהם במסורת במשפחה ולימדו את בניהם. לכן מלבד הכתבים הקלאסים הקדומים ותיעוד כללי המעיד על קיום השיטה, קשה מאד למצוא רשמים על שיטה זו. להערכתי, זה מה שגרם לאנשים לחשוב ששיטה זו פחותה משיטות האיבחון האחרות. בצעירותו אני זוכר שראיתי רופאים משתמשים בשיטה זו ולא הבנתי מה הם עושים.
תמונה- במהלך הראיון, ד”ר וואנג מתעקש לגשת ללוח גיר ולהסביר את שם השיטה מתוך הכתב הסיני, בתמונה עם Mei Li, המתורגמנית העובדת עימו.
בימים עברו שיטה זו הייתה מאד מפותחת אך מכל מיני סיבות הלכה לאיבוד, בעיקר בטכניקה ובדרך ליישם אותה. בכתבים העתיקים של ה Ling Shu בפרקים הדנים במרידיאנים ישנו תיעוד רב לשיטה, לצערי לא רבים ידעו או יודעים עד היום איך לפרש את מה שכתוב שם. להערכתי שיטה זו הייתה מקובלת גם על ידי רופאים מפורסמים מהעבר כמו Hua to, Sun Si Miao אשר הבינו היטב את תיאוריית המרידיאנים.
שאלה- שמתי לב שבקליניקה הרבה מנקודות האקופונקטורה אתה ממקם מאד שונה מהספרות המקצועית. אתה יכול להסביר את זה?
תשובה- לאורך השנים, מיקום נקודות האקופונקוטרה היה נושא טעון למחלוקת וחסר בהסכמה. לדעתי, חוסר הבנה של הכתבים הקלאסים גרם לבילבול שעד ימים אלה ניתן לראותו. אני מאמין שגם בעבר, רופאים נתקלו בבעיה הזו. כרופא צעיר לא הבנתי מדוע לדוגמא כשאני דוקר את LU7 התוצאה הקלינית שאני מקבל רחוקה מהלשביע רצון ושחלק ניכר מהאינדיקציות של הנקודה לא מתממש. באופן אישי הרבה מאד זמן תהיתי מדוע רק נק’ החיבור של הריאות נמצאת על מרידיאן המעי הגס בעוד שאר נק’ החיבור על גבי מרידיאנים אחרים לא נמצאות על המרידיאן שקשור אליהם ביחסי פנים-חוץ. אף פעם למורי, לא הייתה תשובה מספקת לשאלה זו. זה גרם לי לחשוב שישנו בילבול או פירוש מוטעה של הכתבים הקלאסים איך לאתר נק’ מסוימות. וכך לאורך השנים על סמך נסיון קליני הבנתי שחלק ניכר מהנקודות לא ממוקמות בצורה מספיק מדויקת.
באופן כללי בכדי לאתר את מיקום הנקודות יש להתייחס לשני פרמטרים חשובים- מדידה על פי עצמות הגוף שזה הדרך הכי מקובלת היום בעולם לאתר נקודות ולצערי זו השיטה שבעיקר מלמדים ושמים הדגש. אתה בודאי מכיר את המידות: מהמרפק לפרק כף היד 12 צון, ממפרק הברך למלאלוס המידאלי 15 צון וכך הלאה. זהו המודל הסטדנרטי למציאת הנקודות, מנסיוני, בקליניקה שיטה זו לא מספיק מדויקת והתוצאות לא מספיק טובות. חשוב להבין שנקודות יכולות לעבור ממקום למקום. דינמקית הצ’י ותקינותו במרידיאן או יותר נכון בזמן פתולוגיה במרידיאן מיקום הנקודה יכול לזוז בטווח קטן של מ”מ, ולעיתים אף יותר, אך טווח קטן זה חשוב מאד בכדי להשיג את תחושת Da Qi. תחושה זו מאד חשובה לאפקט הטיפולי. כשאתה מאתר נקודות אך ורק על סמך שיטת מדידת העצמות אתה לא יכול להשיג את התחושה הרצויה בנקודה. ב- Qing Daynsty היה אקופונקטוריסט מפורסם בשם Dong Han Xin אשר כתב שיר מפורסם בנושא זה. בעיקרו שיר זה מתאר כיצד לאתר נקודות בצורה נכונה. כשקראתי את השיר הבנתי שרופא זה נתקל באותה בעיה עליה אנחנו משוחחים. כמובן שהיו עוד רופאים שכתבו על בעיה זו אך לא בצורה מדויקת וספציפית כמוהו. שם מדגיש הרופא המפורסם שבכדי לאתר את נקודות האקופונקטורה עלינו למששם בכדי לאתרם בצורה מדויקת. זהו הפרמטר השני והמאד חשוב בכדי לאתר נקודות בצורה נכונה. להסתמך אך ורק על ידי מדידות הצונים השונות אינו מספיק מדויק בשביל כל אינדיוידואל. לכל אחד מאיתנו יש פרופורציות שונות וצורה שונה ועל כן אנחנו לא יכולים להסתמך אך ורק על שיטה זו. אי הבנה זו גרמה לרופאים לאתר נקודות בצורה לא מדויקת מספיק. הרופא המפורסם כתב (הערה- דוקטור וואנג ניגש למחברת העתיקה שלו המלאה בסימניות הכתובות בצורה קלאסית ומצטט) “למרידיאנים בגוף יש הרבה ענפים שונים, ישנם הרבה פיצולים ומפגשים בינהם, כל הנקודות נמצאות במפגשים האלה. הנקודות יכולות לסטוט ממקומם בהתאם למצב המטופל ומצב המרידיאנים.” לכן כשאתה ניגש לאתר נקודות עליך לקחת בחשבון את מידות הצונים השונות בגוף אך תוך כדי גם לקחת בחשבון את החלוקה של חמשת הרקמות הגוף (עור, בשר, כלי דם, גידים ורצועות, ועצם). ובכדי לדעת את החלוקה של חמשת הרקמות עליך למשש את הנקודות. Dong Han Xin אומר “כל הנק’ נמצאות בחריצים, חורים, ובעמקים, אשר נמצאים לאורך הטופוגרפיה של הגוף”. למעשה הטופוגרפיה של הגוף מורכבת מחמשת הרקמות האלה. השילוב של מדידה על פי עצמות הגוף יחד עם מישוש ונסיון קליני יוביל אותך למיקום הנק’ המדויק ביותר.
שאלה- מה אתה ממליץ למטפלים צעירים לעשות?
תשובה- ישנם נקודות שבאמת קשה להגיע להבנה הנכונה והמדויקת לגבי מיקומם ללא הדרכה וצפיה ברופא אחר. אין ספק שרופא צעיר צריך הכוונה מרופא ותיק. מאד חשובה ההכוונה והלמידה בצורה העתיקה של מאסטר ותלמיד. לא רק בצבירת נסיון קליני אלא גם בדרך התנהלות הרופא במהלך הקליניקה, בצורת התישאול וכמובן באיתור הנק’. זה דבר חשוב שצריך לקחת בחשבון.
שאלה- התוכל בבקשה לספר על מקרה קליני שזכור לך במיוחד?
תשובה- בסוף שנות השבעים הגיעה אליי מטופלת אשר סבלה משלב מוקדם של אטרופיה (Atrophy) במוח אשר הובילה לבעיות זיכרון, קושי להתרכז, שינויים במצבי רוח וירידה קוגניטיבית באופן כללי. כפי שאתה מתאר לעצמך, מקרה זה דיי קשה לטיפול. למטופלת זו השתמשתי בשתי נק’- HT5-KID6. לאחר שלושה טיפולים, הסימפטומים שלה השתפרו באופן ניכר. מקרה זה זכור לי במיוחד, כיוון שהוא עזר לי לחזק את ההשערה שהייתה לי בראש באותם ימים. אז, שיערתי שאפזיה (aphasia) יכולה להיגרם על ידי שבץ מוחי קל. בסין במחלקות האקופונקטורה, אפזיה הינה תופעה שכיחה וקשה מאד לטיפול, המלווה בהחלמה מאד איטית וממושכת. למעשה חלק מהמטופלים לא משתפרים כלל ופשוט לא יכולים לדבר. אפזיה שכיחה גם בסוגים שונים של אטרופיה של המוח. כל זה הוביל אותי לחשוב על פרק 10 של Ling Shu ששם נאמר- “כאשר המרידיאן הגדול של Hanf ShaoYin פגוע, אם מדובר בסינדרום של חולשה, המטופל לא יהיה מסוגל לדבר. בטיפול, השתמש ב- HT5 אשר נמצאת צון מפרק כף היד”. עלינו לזכור שמחלות ממושכות כרוניות לרוב פוגעות במדרידיאני החיבור הזעירים (Collaterals). ממשפט זה הגעתי למסקנה שאפזיה יכולה להיגרם על ידי הפרעה במרידיאני החיבור הזעירים של הלב והמוח וזה למה HT5 הינה הנק’ המתאימה ביותר על פי הכתב הקלאסי (הינה נק חיבור). בוא נדון עכשיו איך הגעתי למסקנה על שימוש ב KID6. אפזיה, במיוחד לוגאפזיה (Logaphasia) הינה הפרעה שקשורה ליכולת המוטורית של שרירי הלשון. למרידיאן ה- Yin Qiao ישנה השפעה על וויסות מספר מרידיאני יין, בעיקר השפעה על השרירים באיזורים יניים שונים בגוף. שליטה זו מתבצעת של שריר רצוני ובלתי רצוני (שריר משורטט ושריר חלק). בנוסף נאמר ב- Ling Shu פרק 28 על מרידיאני זה שהוא מגיע לגרון וללוע. כמו כן ב Xu Feng’s complete collection of acupuncture and moxibustion נאמר שנקודה זו שולטת ותטפל במצבים של תקיעות צ’י בגרון ובלוע. עקב רעיונות אלה, וכמובן עקב הקשר של נק’ זו למרידיאן ה-Yin Qiao התחלתי להשתמש בנק’ זו למצב זה. שילוב של שתי נקודות אלה על מרידיאן ה- Shao Yin יפתח את מרידיאני החיבור הזעירים של הלב והמוח ויווסת את התיפקוד של השרירים באיזור הגרון והלוע. כל זה הוביל אותי להשתמש בצמד נק’ זה לטיפול באפזיה (בעיקר Logaphasia) עם רקע של שבץ מוחי. כיום אני משתמש בצמד נק’ אלה לטווח רחב מאד של טיפול בעיקר הפרעות מנטליות עם סימפטומים של מצבי רוח, נרגנות, בכי, צחוק בלתי נשלט, מחלת האלציימר או אפילו אינסומניה עקב דיסהרמוניה בין הלב והכליות. מקרה זה מראה שכאשר אנו מטפלים במחלות קשות, עלינו לשים תשומת לב בכתבים הקלאסים בכדי למצוא תשובות. לא מעט מהכתבים הקלאסים העתיקים הדנים בטיפול באקופונקטורה, מספקים תיעודים שהגיעו לאחר ידע קליני רב. לעיתים זה אפילו מפתיע כמה ידע ניתן למצוא בכתבים הקלאסים העתיקים לטיפול במחלות מודרניות קשות. חשוב לשלב את הניסוי הקליני והלמידה העכשיווית יחד עם חקירה של הכתבים העתיקים.
אני מאד מקווה שמעתה, כשמטופל נכנס לקליניקה ומספר על הבעיה שלו, הדבר הראשון שהרופא יחשוב הינו איזה מרידיאן מעורב בבעיה, לאחר מכן יבדוק המרידיאנים באופן ידני ויעשה אבחנה מבדלת בינהם. רק לאחר מכן שהאבחנה ברורה והאסטרטגיה מוכנה, והמרידיאן הכי מתאים לטיפול בבעיה נבחר, השלב הבא והכי פשוט יהיה לבחור נקודות לטיפול..
תודה ל Mei Li על התירגום המצויין מסינית לאנגלית. ותודה מיוחדת לדוקטור וואנג על השיתופיות.
הראיון נערך בצדמבר 2011, בבייג’ינג סין, על ידי גיל טון אשר לומד בשנה הנוכחית אצל ד”ר וואנג.
