כפי שכבר כתבתי קודם, ד”ר Wang מתייחס למישוש ולתחושת המטפל מתחת לאצבע לפני שדוקר. הוא מתייחס להגדרה של מיקום הנקודה כאל נקודת ציון ומחפש את השקע הברור ביותר הנוצר מבין הרקמות הסובבות את הנקודה, גיד, עצם, שריר וכו’ כך שהדיקור מתבצע לעיתים כחצי צון מההגדרה לפי האנטומיה של האדם. נקודות מסוימות מיוחדות ושונות בעיניו ומלכתחילה החיפוש נעשה במיקום קצת שונה. Lu7 מעניינת במיוחד, הוא מתייחס אליה כצון פרוקסימלית ל Lu8(לכיוון Lu5) ולא על גבי ערוץ ה Li כפי שנכתב בספרים. הוא מסביר שתמיד תהה לגביה, מדוע יוצאת מהמסלול המוגדר של המרידיאן וההסבר של היותה נקודת חיבור לא סיפק אותו כיוון שאף נקודת חיבור אחרת לא נמצאת על מרידיאן בן הזוג בקשרי פנים חוץ. אז הוא ניסה והגיע למסקנה מניסיונו הקליני שזהו המיקום האפקטיבי יותר.
את Kid6 מחפש כצון מתחת למלאולוס המדיאלי ולא ממש מתחתיו, היא מצויה בין שני גידים אך נמצאת יותר על הקו שמחבר את kid2ל kid3קרובה מאוד לעצם….אגב גם הרופא בבית החולים מתייחס לאותו המיקום. הסבר מעניין שהציעה Mei Li, המתורגמנית של ד”ר Wang , מטפלת ברפואה סינית מספר שנים, הוא שבהגדרת הנקודות התייחסו לאדם יושב עם שתי כפות הרגליים פונות זו לזו וכך בתנוחה הזאת כף הרגל מעט מכופפת והנקודה נראית קרובה יותר למלאולוס….
את נקודות הבאר מקפיד לדקור צמוד יותר לציפורן בתוך האזור שמגדיר כ “nail bed”– החלק המעט נפוח שנמצא מתחת ומסביב לציפורן היכן שיש הרבה קפילרים – המקום שבו מתחילה טרנספורמציית הצ’י של הערוצים,המקום בו צ’י ודם נפגשים, הקוטביות הגדולה ביותר שבין yinל yang. הוא מדגיש בכך את הקשר בין מיקום הנקודה על גבי כלי הדם הקטנים ובין התפקוד שלה. אומר שהרבה פעמים ע”פ ההגדרה נקודת הבאר ממוקמת על הגבול או מעט מחוץ לאזור הזה.
ד”ר Wang דוקר הרבה פעמים בצד אחד בבעיות כאב כאשר מאבחן את הבעיה כמרידיאנית – כלומר תפקוד המרידיאן פגוע וזה מתבטא בכאב חד צידי ובסימפטומים מתאימים נוספים. לעיתים בוחר לדקור במפרק אלכסוני מקביל בערוץ בעל אותו שם (כלומר TW במרפק לבעיית GB בברך הנגדית למשל) זה קורה כאשר מאבחן את הבעיה כבעיית Channel sinews– בעיה שמערבת גידים ורצועות (ולדעתו גם עצבים נכללים תחת הגדרה זו), כאשר הכאב מוקל במתיחה ובהנעה של המקום, וכאשר הבעיה אקוטית. הוא כמובן מחפש ממצא במישוש המפרק האלכסוני המקביל לפני שמחליט אם להשתמש בטכניקה הזאת ולעתים עיסוי של הממצא מספיק.
עניינה אותי במיוחד טכניקת הדיקור המהיר – Quick needling מתי בוחרים בה ולמה בעצם לא להשאיר את המחטים? תשובתו של ד”ר Wang הייתה שהטכניקה משמשת בדרך כלל למחלות אקוטיות או למצבי עודף. במקרים של עודף רוצים סטימולציה חזקה ולא להשאיר, בנקודות צוואר או לפי המיקום – אם רוצה להתחיל טיפול גב או בישיבה ואז להשכיב את המטופל. הרופא במחלקה הנוירולוגית בבית החולים ד”ר Sui אמר לגבי אותה הטכניקה שבכתבים נאמר שזה כמו להכניס את היד למים רותחים…
דוגמא לשימוש בטכניקה הזאת – מקרה של התקררות. הסימפטומים כללו גודש באף, כאב ראש והרגשת חולשה. ד”ר Wang אמר שהמחלה נמצאת בחיצון ולכן הדיקור המהיר מספיק. הוא דקר Du14וSi4 בשני הצדדים, עשה סטימולציה עד שהמטופל הרגיש הקלה בראש ובאף, תחושת חום בחזה והזעה בכפות הידיים.
זוכרים את הגברת Li עם בעיות הקיבה והטעם החמוץ בפה? היא חזרה לטיפול רביעי. כל הסימפטומים נעלמו למעט תחושת תקיעות בגרון באזור Ren22. ד”ר Wang בחר להתמקד בערוץ הRen mai וזה היה הטיפול – Lu7(המיוחדת), Ren22, Ren21, Ren12, Sp5, וSt44.
ייתכן שזה יהיה הפרק האחרון של המסע לעכשיו, מקווה שגילי ויהודית ימשיכו לעדכן,
תודה לד”ר Wang על האישור לפרסם ולשון גודמן כמובן על האפשרות והעידוד.
ותודה רבה לכל מי המתעניינים והמתעניינות.
מיכל
