השעון הביולגי הסיני – והאנרגיות העמוקות – zi wu liu zhu

במשך היום הצ’י מתפשט החוצה לכיוון פני השטח של הגוף (יאנג), ובמשך הלילה הצ’י נסוג לתוך ליבת הגוף (יין). היאנג מגיע לשיא באמצע היום, והיין בחצות. בכל שעתיים במשך היום והלילה יש מצב של גאות ושפל בזרימת הצ’י. איבר אחד והמרידיאן שאליו הוא קשור מתמלא בזמן שאחר מתרוקן. לדוגמא: בין 3-5 בבוקר הצ’י של הריאות מגיע לשיא  בזמן שהצ’י במרידיאן שלפוחית השתן נמצא בשפל.  באמצע הצהריים הלב מגיע לשיא וכיס המרה נמצא בשפל.  הקיבה והטחול מגיעים לשיאם בין 7-11 בבוקר, זה הזמן שהעיכול נמצא בשיאו, וזה מסביר למה ארוחת בוקר הינה הארוחה החשובה ביותר בשביל לשמור על האנרגיה. זמן השיא של המעי הגס הוא בין 5-7 לפני הקיבה, דבר היכול לרמוז שהקצב הטבעי הוא לרוקן בכדי להתכונן לקבלה. סימפטומים שמופיעים בזמנים קבועים ביממה יכולים להצביע על בעיה במרידיאן או באיבר שנמצאים באותו הזמן בשפל או גאות.

כל עונה נמצאת תחת השפעה של אחד מחמשת האלמנטים (אביב-עץ, קיץ-אש, סתיו-מתכת, חורף-מים).  ניתן גם לחלק את היממה להשפעות של חמשת האלמנטים (ראה איור): הזריחה לאלמנט העץ, 12 בצהריים לאלמנט האש, השקיעה לאלמנט המתכת, 12 בלילה לאלמנט המים, והמעברים בין האלמנטים שייכים לאלמנט האדמה¹.  האנרגיה העמוקה של כל איבר (מרידיאן) נקבעת לפי ההשפעה הקוסמולוגית של העונה בשעת השיא של הזרימה במרידיאן הקשור אם אותו איבר.

האנרגיות העמוקות