שלום לכולם!!!
הסתיים לו מסעי כאן בצ’נגדו.
נסעתי לכשבועיים לצ’נגדו מטעם רידמן על מנת להדריך את הקבוצה החדשה והטריה של בוגריה העתידיים, אשר הגיעו להתמחות לשלושה חודשים לקראת סיום לימוד דיקור סיני.
מה אגיד ומה אומר, חוויה מעצימה, מחשלת, מרוממת, בעלת סיפוק עילהי, מהנה ומלאת דז’וו מהסטאז’ שלי כאן בדיוק לפני שנה. הריחות, הצלילים, האנשים, המאכלים הבאמת טעימים של מחוז סצ’ואן (ורק מי שיצא לו להיות במקומות אחרים בסין יכול להבין את האמרה: “האוכל הסצ’ואני באמת הכי טעים בסין”), מזג האוויר הטרופי, הצמחיה, האוניברסיטה והחברים שנשארו ללמוד כאן. תחילה נתקפתי בלא מעט פחדים האם אסתדר עם השפה, כי הרי הדיאלקט הסצ’ואני כה שונה מה – PU TONG HUA (מנדרינית) השפה הרשמית של הרפובליקה הסינית בסין מאז 1956, אשר נלמדת מאז בכל אוניברסיטה בכדי ליצור איזושהי אחדות בשפה בכל סין.
אכן בהתחלה היה קשה, מבלבל וכה שונה, אך אט אט האוזן התרגלה והשוני התקבל בברכה. השבוע הראשון היה הכי קריטי מבחינתי והן מבחינת הסטודנטים שבאו להתלמד כאן בכל הנוגע להתמקמות, למציאת האדמה של כל אחד ואחד (בכל זאת 3 חודשים זו לא תקופה מבוטלת)והתמצאות במקום החדש והנפלא הזה. שמחתי בסופו של דבר שהכל התנהל כשורה די במהרה וכל אחד מצא את מקומו, כל אחד בדרכו שלו. שיתוף הפעולה של סגל האוניברסיטה היה מדהים להפליא ומאוד הועיל לי ולסטודנטים.
בכל הנוגע אלי, אני הודהמתי מחדש מיופיה של צ’נגדו, מצבעיוניותה המיוחדת. לאחר חצי שנה בטיאנגין אשר בצפון מזרח סין, אפשר להבחין בהבדלים בין השניים ולעניות דעתי צ’נגדו לוקחת ובגדול: בצפון מזג האוויר קר ויבש, בצ’נגדו מזג האוויר טרופי, לח וגשום. לכן צ’נגדו מאוד פורחת וירוקה, לעומת טינגין האפרורית והקרה. וכשאני אומרת קרה אני לא מתכוונת אך ורק למזג האוויר אלא גם לאנשים עצמם, שיותר קרים ומנוכרים (אך אני לא מכלילה). לעומת צ’נגדו, שם האנשים כה חמים, מקבלים, נדיבים ופשוטים, שזה מעורר ממש הערצה. וכפי שציינתי קודם לכן, האוכל הסיצ’ואני בעל טעם וניחוח שאין כמותו ואני אומרת זאת באחריות. כן, גם כאן תמצאו לרוב אוכל שהוא לא כל כך עומד בסטנדרטים של שמירה על הבריאות, אך עם זאת הוא פחות שמן מאשר בצפון. אולי זו הסיבה, כי הסינים בצ’נגדו קטנים ורזים לעומת הסינים בטיאנגין שהם כה גבוהים ושמנים. מדהים!!
ועם כל זאת, עלי לציין כי העיר טיאנג’ין מיוחדת אף היא בדרכה שלה, החברים שאיתם אני חווה את החוויה הנפלאה הזו מדהימים אחד אחד וסך הכל אני מרוצה ואין תלונות!!!
אני כה מודה על ההזדמנות הזו שנפלה בחלקי להדריך את הקבוצה ובכלל לחוות את החוויה המדהימה הזו של המלגה בסין, כיון שבמהלכה נגלות ונפתחות בעיניי הזדמנויות חדשות, דרכים חדשות של חשיבה והתנהלות, של הסתכלות מחודשת ועמוקה יותר פנימה לאני הפנימי שבתוכי, אשר מצוי בכל אחד ואחת מאיתנו. נוכחתי לדעת, כי למחשבות ולרגשות שלנו, קרי ה – MIND שלנו בעל יכולת הרסנית ונגטיבית, אשר מזין את האגו שלנו שניזון מדפוסי מחשבה מהעבר שחרוטים בנו כה עמוק. רובנו לא מודעים לעוצמת האגו שלנו שסוחף אותנו למקומות כה אפלים וחשוכים בחיינו, ע כדי כך שקשה לנו לראות את הטוב ואת האור שבעולמנו. לכן, קשה לנו להנות מהדברים הקטנים אך המשמעותיים שקיימים סביבנו כמו: רחש הרוח, הגשם, הפרח שפורח ומלבלב, הציפור שמצייצת, הנהר שזורם ועוד. אנו בחיפוש מתמיד אחר דברים גדולים וגרנדיוזים בחיינו בכדי למצוא את האושר, בכדי למצוא את עצמנו בחיים הללו. אך עלינו להבין, כי אין אלה החיים שלנו אלא אנו החיים עצמם. האושר, השלווה, הנחת, הרוגע מצויים בנו, בתוכנו, כאן ועכשיו. אל עלינו לחיות את העבר ולהעסיק עצמנו יותר מדי בשאלות על מי אני ומה אני בעתיד, אלא לחיות את העכשיו, את ההווה. ברגע שאנו מבינים שעלינו לחיות את ההוויה ולהיות נוכחים את העכשיו, אז המודעות והתודעה שלנו צומחת. ואז ברגע שאנו נותנים למודעות שלנו מקום, היא חוסמת את האגו מלהשתלט עלינו ועל מעשינו. וברגע שאנו במודעות ובנוכחות, אנו משלימים עם מה שקורה לנו עכשיו, בין אם זה טוב ובין אם זה רע, פשוט מקבלים את המציאות כפי שהיא ולא מתנגדים לה. כי אם נתנגד רק נחזק יותר ויותר את האגו המוביל אותנו, שרק מחפש חיזוקים מעין אלו על מנת לחזק את עצמו ואת מעגל הכאב והאומללות שהוא כה אוהב ליצור בנו. אני בעיצומו של תהליך נפלא מעין זה וזהו תהליך מתמיד שאינו נגמר לעולם, כי הגוף הפיזי שלנו הוא אך ורק צורה חיצונית, גשמית, בת חלוף אך האני הפנימי, החלל הזה שמצוי בקרבנו הוא נצחי ומתקיים אף מעבר לצורתנו הגשמית והחולפת. ברגע שנבין, כי האמת מצויה אך ורק בתוכנו, נוכל לחיות בשלום עם עצמינו, עם מי שאנחנו ועם העולם החיצון.
“כי אין רע ואין טוב בעולם, אלא במחשבתנו ומשפטנו בלבד”
(שייקספיר, וויליאם, המלט, תרגום מאת אברהם שלונסקי, שקספיר, טרגדיות, כרך ב’, הוצאת הקיבוץ המאוחד וספריית פועלים, מהדורת “ידעות אחרונות”, ישראל, 1962, עמוד 308″)
הנני ממליצה בחום לקרוא את ספרו המדהים של אקהרט טולה “ארץ חדשה”, שלא בכדי נגלה לעיני במיוחד לקראת שנת 2012, עליה מדברים כי משהו עתיד להתרחש בעולמנו, משהו גרנדיוזי ובעל משמעות רבה. אז יש כאלה, במיוחד אנשי המדע, שמפרשים זאת כארמגדון וקץ העולם, ויש כאלה, אני מכנה אותם ספירטואלים יותר, שטוענים, כי השוני שעתיד להתרחש לא יהיה דווקא פיזי הרסני של העולם אלא משהו בנו, בבני האנוש, בתודעה שלנו וביחסנו לארץ ולחיים עצמם, ובעצם לעצמינו ואחד כלפי השני. האגו שלנו שמוביל אותנו, הורס ומחליש את האדמה ואת הטבע עם רדיפת הבצע שלו, הקיטלוג שלו, התפתחות הטכנולוגיה והקדמה, המלחמתיות והמאבקים האינסופיים ולמעשה חוסר האחדות והשלמות עם ה – אחד.
אז חישבו על זה….או יותר נכון אמצו זאת….
ולסטודנטים המיוחדים שנמצאים כעת בעיצומו של הסטאז אנ מאחלת מכל הלב המון הצלחה, התפתחות והגשמה עצמית!!!!
שמחתי להכירכם, אתם באמת מיוחדים!!!
יהודית, טיאנגין, סין.
