fbpx

גישת הרפואה הסינית לילדים עם אפילפסיה מאת: ד”ר ניר עמיר

אבי,  בן 11 הגיע למרפאתנו בשל כאבי ראש חזקים המופיעים בתדירות גבוהה ומונעים ממנו פעילות הן בבית הספר והן בשעות הפני. אבי הוא ילד חריף מחשבה ובעל הישגים מצוינים בלימודים ובספורט הסובל מאפילפסיה מאז גיל 6 . מאז סבל מהתקפים לפחות פעם בחודש עד לפני שנתיים, אז הצליחו לאזן אותו בקוקטייל תרופות. אולם אז החלו כאבי הראש.

הפסקת התרופות עלולה להשיב את הפרכוסים ומצבו עלול להתדרדר, אולם כאבי הראש מהם הוא סובל הינם מחיר קשה אף הוא.

אצל יפית המצב מורכב בהרבה. מדובר בילדה חמודה בת 8 הסובלת מהתקפי אפילפסיה מידי יום מאז נולדה. ההתקפים מתבטאים בתנועות יד הנצפות בעיקר במהלך שנתה. למרות טיפול תרופתי וניסיון בדיאטה קטוגנית, פעם בשלושה שבועות, לערך, מופיע פרכוס קשה שמסתיים רק לאחר אשפוז של מספר ימים. האשפוז משבש את סדר יומה ובוודאי גם את סדר יומם של ההורים. ליפית פיגור קל אך נראה שהתקדמותה מעוכבת על רקע  הפרכוסים המרובים והאשפוזים.

כיוון שנשללה האופציה הכירורגית ושילוב התרופות אינו מצליח לאזן אותה לגמרי, קיים חשש להתקדמותה בהמשך.

במאמר זה נדון באמצעים ובמגבלות העומדים בפני המטפל ברפואה סינית כדי לשפר את מצבם של ילדים הסובלים מאפילפסיה.

רקע מערבי

פרכוס הוא תגובה להתפרקות חשמלית לא תקינה במוח.  כל גורם שמגרה את המוח עלול להוביל לפרכוס.

אצל שליש מהאנשים שחוו פרכוס התופעה חוזרת על עצמה ואז היא מכונה אפילפסיה (כיפיון או מחלת הנפילה).

ההתפרקות החשמלית יכולה להתרחש בכל מקום במוח ולכן תגובה לפרכוס יכולה להיות שינוי בריח, בטעם, בריכוז המחשבה או בעוויתות שרירים.

קרוב ל 1% מהילדים מתחת לגיל 5 חווים לפחות התקף פירכוסי אחד. רובם מתקשרים לחום גבוהה ואינם חוזרים על עצמם. חצי מהילדים שחוו פרכוס יחוו עוד פרכוסים והינם בקבוצת סיכון לאפילפסיה. בסך הכל 75% מההפרעות הפרכוסיות מתחילות לפני גיל 20 ורק פחות מ 2% מהמקרים מתחילים לאחר גיל 50. התופעה שכיחה יותר בבנים.

לא כל הסיבות לאפילפסיה ברורות. למעשה, ב 50% מהמקרים הסיבה אינה ברורה. אך השכיחות גבוהה יותר אצל עוברים או תינוקות שעברו נזק מוחי בשל סיבוכים בלידה, מחלות תורשתיות, טראומה או זיהומי במוח. במבוגרים יותר, הסיבות השכיחות כוללות גם חשיפה לרעלים, מחלות ניווניות, גידולים סרטניים או נזקים בכלי דם.

מקובל לחלק את הפרכוסים לכלליים – מפושטים (Generalized), בניהם ה Grand Mal,  או חלקיים – מקומיים (Partial Seizures). כמו כן, ישנם תת סוגים שונים ובניהם  Infantile spasm  המתרחש בעיקר בילדים בין 4-18 חודשים לרוב על רקע פגיעה מוחית מולדת או מצב של התנתקות ללא שינוי בטונוס השרירים המכונה Petit Mal  שבד”כ מופיע בגיל 3-12 שנים על רקע משפחתי.

אין לערבב בין פרכוסי חום (Benign Febrile Convulsion  ) בילדים הנחשבים לשכיחים יחסית ומופיעים ב 4% מהילדים עם infantile spasm. פרכוסי חום מופיעים ב 4% מהילדים כאשר חום הילד עולה והם נמשכים עד רבע שעה. לרוב הם חולפים ללא התערבות רפואית וברוב המקרים מדובר באירוע חד פעמי. לעומתם, פרכוסי ילדות מאפיינים ילדים מתחת לגיל שלוש ולפעמים משלב הפגות. האחרונים אינם מגיבים טוב לטיפולים תרופתיים ובמידה ולא מצליחים להשתלט על הפרכוסים בחודש הראשון להופעתם, יותר מ 80% יהיו מפגרים.

יש לזכור כי חום, מחלה זיהומית, חסכים בשינה, רעב, מתח נפשי, אלכוהול והתבגרות מינית הם בין הטריגרים היכולים לעורר התקפים אפילפטיים אצל מי שמועד לכך. יש להבחין בין התקף אפילפטי לתופעות שעלולות לחקות חלק מהסימפטומים כמו עילפון, מיגרנה, היפוגליקמיה, הרעלת סמים או סתם תנועות נורמאליות בשינה.

הרפואה המערבית מתמודדת עם האפילפסיה בטיפולים תרופתיים. לרוב מתחילים בתרופה אחת הנמצאת מתאימה ביותר לסוג הפרכוס ובמינון הנמוך ביותר, תוך מעקב אחרי תפקודי כבד, כליות או תאי דם שעלולים להשתנות בהתאם לסוג התרופה. בזמן התחלת הטיפול אסור לשלב צמחי מרפא וכמובן, חל איסור על צריכת אלכוהול. במקרים בהם נמצא פגם במוח נשקלת התערבות כירורגית. קיימים מקרים שמגיבים לדיאטה קיצונית בשם דיאטה קטוגנית והיום אף קיימת שיטה כירורגית עדינה המשתילה מכשיר מיוחד במוח שמאזן את הפעילות החשמלית.

אפילפסיה בראייה סינית

אף שקיימת אבחנה מבדלת מסועפת למדי במחלה זו, במאמר הנוכחי אדגיש את העיקריות: אפילפסיה בתפיסה הסינית הינה רוח פנימית של הכבד המובילה לאיבוד הכרה פתאומי ונפילה. הרוח מובילה את הליחה החוסמת וממסכת את פתחי הלב. כידוע, הלב שולט על ההכרה, לכן, מיסוך הפתחים מוביל לאובדן זמני של כושר דיבור, סטיית עיניים, נעילת לסת ועוויתות בשל חסימת המרידיאנים על ידי ליחה עכורה, למשל.

  • רוח וליחה העולים מעלה עלולים להוביל גם להקאה.
  • הלשון לרוב רטובה וליחתית. הדופק לעתים מתוח ומתגלגל.
  • מתיחות ותיליות הדופק מצביעים על רוח. התגלגלות הדופק מצביע על ליחה.

מצבי החסר לרוב נובעים על רקע חסר יין של הכבד והכליות עם חסר צ’י של הטחול והקיבה.  רוח עלולה לעלות גם על רקע מצבי חסר דם. לרוב נראה זאת באפילפסיה מסוג Petit Mal(ניתוקים). מצבי עודף נובעים על רקע ליחה ורוח של הכבד העולים מעלה. בחלק ממקרים אילו עלולה הליחה להתחמם דבר שיוביל לתופעת אש הכבד.

גישת המטפל הסיני לילד האפילפטי

השלב הראשון הוא גם הקל מכולם: עלינו לבצע תשאול מקיף הכולל עיון מדוקדק בכל החומר הרפואי שמגיע עם הילד, בתלונה העיקרית ובכל מידע שתשאול מציע לנו. לא פחות חשוב הוא המידע על הילד וסביבתו: חברים, בית ספר, הורים ומשפחה.

לאחר התשאול והבדיקה הפיזיקאלית (לשון, דופק, בטן וכו’) עלינו לחשוב על הסינדרום. למרות מגבלות ניתוח המקרה (שעל כל אילו נוספת העובדה שתשאול ילדים מורכב בהרבה מתשאול מבוגרים), זהו עדיין שלב לא מסובך ביותר. גם אם לא הגענו למסקנה מוחלטת, אנו יכולים להניח בראש הרשימה את הסינדרום הסביר ביותר ולציין בסימני שאלה את שאר סינדרומים האפשריים.

ועתה מגיע השלב הקשה: תיאום ציפיות!

בשלב זה אנו צריכים להחליט מה אנו רוצים להשיג. האם בדעתנו “לחלץ” את הילד מצרת האפילפסיה? האם הכוונה לשמר את מצבו? ואולי הכוונה להניח לאפילפסיה בצד ולטפל בשלל בעיות אחרות המלוות אותו?

המקרה של אבי שונה מזה של יפית. אצל אבי האפילפסיה פחות או יותר נשלטת תרופתית והילד תפקודי. הבעיה העיקרית היא כאב הראש הקשה שיכול לנבוע מקומבינציית התרופות שהוא מקבל. כיוון שקומבינצייה זו הושגה רק לאחר מספר שנים של נסיונות ומאחר שאין ביכולתנו לקבוע שכל שילוב או אסטרטגיה אחרת תמנע ממנו פרכוסים, הרי שיש להניח שציפיותנו לא יתרכזו בהפחתת תרופות אלא במזעור תופעות הלוואי שלהן.

המקרה של יפית מורכב יותר. למרות הטיפול התרופתי התוצאות דלות. הילדה ממשיכה לפרכס וגרוע מכך, מתאשפזת מידי מספר שבועות. כל אירוע כזה גורם לה לרגרסיה התפתחותית והדבר ניכר ביכולת הלמידה ובפיגור המצטבר. כאן נשאף לייעל את הטיפול התרופתי.

שיטות טיפול ומה ניתן להשיג בכל אחת מהן?

אורח חיים

אין טעם לחזק צ’י או לסלק סטגנציה אם הגוף מותש. ילדים רגישים יותר לחוסר שינה או לאכילה לא נכונה מאשר מבוגרים ולכן חשוב להקפיד על סדר יום נכון. חיזוק צ’י באמצעות דיקור, צמחים או כל שיטה אחרת בלי לדאוג לשעות שינה מקובלות נחשב לטעות כיוון שאז אני מנצל מאגרי אנרגיה שבפועל לא קיימים אצל הילד. מכאן שיש לקבוע סדר יום נכון הכולל ארוחת בוקר בריאה, שעות הכנת שיעורים, ספורט, חברים, מחשב וטלביזיה, התארגנות לשינה והשינה עצמה.

מגע

טיפולי שיאצו וטווינה חשובים ומועילים לאיזון הצ’י ולכן עשויים לשפר כל תחום טיפולי אחר שישולב איתם. ילד הנמצא בחרדה או באי אמון בטיפול (או שסתם הטיפול מתקיים באותו זמן שיש לו חוג מעניין) יפתח התנגדות לטיפול ולכן הדיקור עלול להשפיע בצורה מוגבלת או שלא להשפיע כלל. טיפול המגע מרפה את הגוף, מלמד לנשום, מפתח קשר עם המטפל/ת, תורם לאמון ההדדי ולנכונות לבוא שמח לטיפול. בנוסף, הטיפול מגדיר גבולות, משפר דימוי עצמי ומעניק להורים כלים להמשך טיפול בבית.

דיקור

דיקור סיני הוא כלי אפקטיבי לטיפול בילדים עם אפילפסיה, בין היתר לאור המגבלות הקיימות בסוגי  טיפול אחרים כמו צמחים ותזונה. אם הכוונה לטפל בתופעות הנלוות לאפילפסיה, ניתן לנקוט בשיטות הדיקור המקובלות על ידי כל מטפל. נקודות כמו GV-14,  CV-14, Kid-1, Liv-3, PC-6, UB-15, LI-10, CV-15, CV-12, Lu-11ואחרות, נמצאות בשימוש תדיר לבעיות פרכוסים, כמובן, בהתאם לסוג הסינדרום.

מקובל לשלב נקודות על הקרקפת והראש שנמצאו, גם במחקרים מערביים, כבעלות השפעה על פעילות חשמלית במוח, כדוגמת GV-26, GB-20, GV-18ונקודות שונות על הקרקפת בהתאם לסוג האפילפסיה ומיקום ההפרעה החשמלית.

שילוב של נקודות מסטר / בן זוג כמו  UB-62  ו-  SI-3    חשובות מאוד משום ה UB 62  – Shen Mai  מניעה את היאנג בחלקו האחורי של הגוף ומסלקת רוח חיצונית  המתבטאת בצמרמורת, סלידה מקור, הזעות מחולשה, כאב ראש צידי ואמצעי ופנימית אך גם חשובה לרוח פנימית כמו במצבים של אפילפסיה, שבץ מוחי עם אפאזיה, פציאליס וסחרחורות. SI-3- Hou Xi היא בת הזוג של  UB-62  . זוהי נקודת פתיחה של ה GV המיטיבה עם האוקסיפוט והעורף. היא מרגיעה נפש, גידים ועוויתות ומסלקת חום.

זוג נוסף שיכול לבוא בחשבון הן נקודת המסטר Kid-6  ובן הזוג Lu-7.

תזונה

ילדים שהאפילפסיה שלהם לא נשלטת יכולים לנקוט בתזונה קטוגנית. זוהי דיאטה לא פשוטה המבוססת על מזון מלחלח במיוחד כדי להתגבר על הרוח היוצרת את הפרכוסים. תזונה זו כוללת בעיקר שומנים, חלבונים ברמה בינונית עד נמוכה, ופחמימות ברמה מינימאלית. כל אילו מביאים את הגוף ואת המוח למצב של קטוזיס. היא מבוססית על חישוב מדויק ואישי למטופל בהתבסס על גילו, גובהו והיחס שבין גובה ומשקל רצוי. רק תזונאי קליני שהתמחה בשיטה זו יכול להמליץ על התזונה, דבר שמחייב מעקב רפואי מדוקדק ומשטר נוזלים מסודר. למרבית ההפתעה, לאחר מספר שבועות, בילדים רבים מתייצבת האפילפסיה והשיפור המשמעותי ניכר לעין.  במקרים רבים ניתן לצמצם משמעותית את הצורך בתרופות. עם זאת, מגבלות התזונה ברורות ולכן ההתמדה קשה הן לילד והן להורה ורק תוצאות טובות מפצות עליה. המטפל הסיני יכול להשתלב בליווי הילד המקבל תזונה זו ולשלב מזון ארומאטי ומריר כדי להקל על הספיגה ולצמצם ליחה.

במקרים אחרים ניתן לשמר את התזונה הקיימת תוך התאמה לגישה הסינית המסורתית. התזונה תקבע בהתאם לסינדרום ובנוסף, ניתן להעשיר את התזונה באומגה 3 ולמצמצם שומנים מוקשים, טראנס ואומגה 6 . יש להקפיד על ערכים גליקמיים נמוכים יחסית כדי למנוע רמות גבוהות של אינסולין ותנודות אנרגטיות גבוהות במוח.

צמחי מרפא

שילוב צמחי מרפא בילד אפילפטי המקבל תרופות נחשב לעדין ולמורכב ביותר. לימודי רפואה סינית צריכים לכלול כלים למשלב תרופות צמחים הן בשל הפוטנציאל החיובי שבמשלב והן משום שקיימת סכנה להפרת האיזון התרופתי בילד לאחר הוספת צמחים.

להניח שהרבה יותר קשה להחזיר ילד לאיזון תרופתי מאשר להכניס אותו לאיזון בפעם הראשונה. קל וחומר המדובר כאשר הילד לוקח שילוב של מספר תרופות יחד והאיזון הושג בעמל רב.

בנוסף, יש לקחת בחשבון אינטראקציות נוספות. קיימים צמחים סיניים תמימים ביותר, אך בשילוב עם תרופות נוגדות אפילפסיה הם יכולים לפגוע בכבד, כליות או אפילו בכדוריות הדם. שילוב צמחים זה דורש ניטור מדויק על ידי רופא מלווה שמשתף פעולה.

האינטראקציות יכולות להיות לא רק כימיות אלא גם אנרגטיות. למשל טופמקס היא תרופה נוגדת פרכוסים. נראה שהיא עושה זאת במנגנון של העלאת רמות הליחה כדי להכביד על הרוח המתפרצת. גישה זו מקובלת גם בצמחי מרפא רבים המחזקים דם או יין כדי להרגיע רוח ולכן הם בעלי אופי עשיר וליחתי. במקרים אילו, יש לוודא שהפורמולה שנתנו לא רק תומכת במטרות התרופה אלא גם מנטרלת הצטברות ליחה במקומות פריפריים שאין צורך בהצטברותה. באופן זה נמנע תופעות לוואי ונשפר את איכות חיי הילד.

המלצתי לרשום פורמולה מתאימה אך לעכב את לקיחתה עד שראינו כיצד שיטות הטיפול האחרות משפיעות. כל פעולה צריכה להתבצע בנפרד כדי שנוכל לבחון את השפעתה בילד ולהגיב בזהירות לכל שינוי קטן.

ולסוף הסיפור

אבי ויפית טופלו במרפאה המשלימה לילדים בוולפסון על ידי צוות מטפלי תמורות. אין בכוונתי להתהדר בניסים המתרחשים על ילדים עם אפילפטיות כה קשות, אך במקרים אילו הצלחנו להשיג את רוב היעדים.

אצל אבי גילינו רוח על רקע חום בכבד. המלצות לאורח חיים אצל אבי לא הועילו, בין היתר משום שהוריו גרים בנפרד, דבר שהקשה על שימוש משמעת ותיאום בין שני הבתים. השינויים בתזונה היו בכיוון הנכון אך מוגבלים מאותה סיבה (הרגלי תזונה שונים בכל בית והצורך “לפנק” את הילד כפיצוי על פרידת ההורים). טיפולי השיאצו נעמו לו והקלו על בעיות שונות אך לא שיפרו מהותית את כאבי הראש. לאחר שילוב אקופונקטורה שכללה בעיקר נקודות כמו Liv-3 + LI-4, UB-62 + SI-3  ונקודות על מרידיאן ה Htחלה תגובה משמעותית ומהירה. נכון לעכשיו, הילד מבקר במרפאה פעם בחודש לשימור מצב והוא ללא כאבי ראש כבר יותר מחצי שנה.

באשר ליפית, הילדה הייתה מוצפת ליחה סטגננטית אך קשה היה להבחין האם התופעה נובעת מתגובות הלוואי של התרופות או מהתזונה הטיפוסית שקבלה במעון לילדים עם צרכים מיוחדים. לאחר התשאול נמצא שהילדה סובלת מחום  על רקע ליחה סטגננטית המעלה לפרקים רוח. תופעה זו נקשרה לעובדה שכל אימת שיש לה עצירות מעל לשלושה ימים מופיע התקף פרכוסי הגורר אשפוז. הטיפול כאן כלל שיאצו, הנחיה הורית לטפל בילדה מידי יום בשיאצו בטן, הקפדה על זמני התפנות קבועים (בשירותים) ושינויים פשוטים בתזונה. כשחלפה העצירות נעלמו כמעט כליל האשפוזים. כיום הילדה מתוחזקת על ידי תרופות (שחששנו להסיר לאחר שיפור המצב), כמעט ללא פרכוסים והתקדמותה משביעת רצון.

כותב המאמר הוא ד”ר ניר עמיר M.D, מומחה לרפואה סינית, מנהל תמורות – בית הספר לרפואה סינית, שיאצו וטווינא ומנהל מרפאה משלימה לילדים במרכז רפואי וולפסון.

תפריט נגישות

Scroll to Top