שלום לכולם,
אתחיל עם אגדה סינית:
האגדה מספרת כי בשנת 2730 לפני הספירה, נסע אבי תורת הצמחים הסינים shen-nong מרחקים עצומים בארץ, מחפש אחר סוגים שונים של צמחים. מטרת נסיעתו הייתה לגלות את סגולות הריפוי שלהם. האגדה מספרת שהוא לא היסס לנסות אותם בעצמו, לפעמים עד מצב של הרעלה.
ואכן, יום אחד התממש הרע מכל. קיסר הצמחים בלע רעל מסוכן יותר מהרגיל. כתוצאה מכך הוא נפל מתחת לעץ וביקש שיביאו לו מים רותחים. כאשר הביאו לו את המים, משב רוח הביא כמה עלים של העץ עליו נשען אל תוך משקהו. הוא טעם את המשקה, ולמרות שטעמו של המשקה המאולתר היה קצת מריר, הוא הוכיח את יעילותו וגרם לדטוקסיפיקציה. (ניקוי רעלים מהגוף) האגדה מספרת שהקיסר היה בעל כישורים מיוחדים, עם יכולת לראות מה קורה בתוך הגוף שלו, ראה את עלי העץ הלא מזוהה “מסלקים” את הרעלים מן המעיים.
סין הינה אדמת המקור של התה. לפי תיעודים היסטוריים אומנות התה בסין חוזרת בזמן של לא פחות מ 3000 שנה. במשך תקופה ארוכה זו הפך התה להיות מרכיב מרכזי בחיים ובתרבות הסינית. הרגליי שתיית התה בסין מושרשים עמוק בחברה. ישנו משפט מפורסם האומר שבבית סיני חייבים להימצא שבעה דברים: גזע עץ לחימום, אורז, שמן, מלח, רוטב, חומץ ותה.
התה הינו המשקה הלאומי של סין. הוא מכיל ויטמינים רבים, פלואוריד וחומרים חשובים אחרים. מחקרים מדעים הוכיחו את סגולותיו הרפואיים. בגלל ההסטוריה הארוכה שלה, בסין יש את המגוון הגדול ביותר של תה בעולם. כיום יש למעלה מאלף סוגים!
במערב, החל מהמאה ה 17, בעיקר בממלכה הבריטית וברחבי אירופה התחילו לייבא את התה ועקב טעמו המיוחד הפך למשקה המועדף בעיקר על ידי האצולה הבריטית. בסין ייחסו חשיבות רבה למשקה בעיקר עקב ערכו הבריאותי. אותו קיסר צמחים אגדי אשר ניצל מהרעלה עקב עלי התה, הינו “אל הצמחים” בתרבות הסינית, אשר לו מייחסים את ספר הצמחים הראשון והעתיק ביותר (מומחים מעריכים שספר זה נכתב בתקופה 400-200 לפנה”ס). ספר זה היה למעשה המחקר הראשון של אלפי חומרים והשפעתם השונה על הגוף.
אומנות הריפוי של צמחי מרפא בסין התפתחה לאורך השנים ואלפי ספרים בנושא זה נכתבו בהם תיאוריות, גישות טיפול ומרשמים של צמחי מרפא לטיפול במגוון רחב של תחומים. אלפי שנים של ניסוי וטעייה ותיעוד קליני רב הובילו והפכו את רפואת הצמחים בסין לכלי אפקטיבי ביותר. הרבולוגיה סינית זו עוצמתית ובעלת יכולת ריפוי, אך מאידך גם עלולה להזיק ובעלת תופעות לוואי כאשר משתמשים בה באופן לא נכון ובכללי הזהירות הרצויים. כיום בתי חולים בסין משלבים ידע עתיק זה לריפוי מחלות בשילוב עם הרפואה הקונבנציונלית ואמצעי הטכנולוגיה המתקדים. בעידן המודרני מתבצע מחקר רב הן במערב והן בסין על פעילותם של צמחים רבים ויכולות הריפוי שלהם. מה שמדהים ומעניין באותה מידה הוא שעד היום משתמשים במרשמי צמחים למגוון רחב של מחלות באותם מרשמים שנרשמו לא פחות מ 2000 שנה. ידע והבנת גוף האדם של הסינים הקדמונים היה עצום.
בתמונה- שוק מקומי שבו ניתן למצוא צמחי מרפא, אשר אותם מוסיפים המקומיים למרק, לתבשיל או לתה. בכל שוק ניתן למצוא צמחי מרפא.
בחברה הסינית ישנה מודעות רבה ליכולות הריפוי של חומרים אלה וניתן למצוא מגוון רחב של צמחי מרפא בשווקים ובחנויות התה הרבות הפזורות כמעט בכל רחוב. בסין לא צריך ללכת לבית החולים בכדי לקבל את התרופה. בכל בית יימצא “תרופת סבתא” אשר תטפל במגוון רחב של מצבים אקוטים שונים כמו התקררות, כאב גרון, שפעת, צינון, בעיות מערכת עיכול- כאבי בטן, שלשול ועוד.. כאשר המצב חמור יותר כמובן שפונים לרופא הסיני ולבית החולים שם מקבלים את הטיפול הרצוי.
מן החומרים המוכרים שניתן למצוא בשימוש נרחב הם שורש ג’ינסנג, אסטרגולוס, הקינמון(שימוש בחלקים שונים של הגזע), ג’ינג’ר, מנטה, כורכום, פצ’ולי, ליקוריץ, פירות שונים כמו פטל, גלעין של אפרסק, שזיף ועוד..
לסיום, טיפ פשוט ומצוין לימים אלו של תקופת מעבר ושינוי במזג האוויר. בתקופה זו מלאות המרפאות בחולים אשר “תפסו” התקררות המלווה באף סתום ו/או נוזל בנזלת שקופה, תחושת קור ורטייה מרוח כאב בעורף ובמפרקים וחולשה כללית. חשוב לציין ללא חום מדיד. למצב זה מקל קינמון, מים חמים לפחות 5 כוסות במהלך היום, מנוחה וחימום הגוף יעשו היטב את העבודה. הקינמון הינו אחד הצמחים הנפוצים ברפואה הסינית. מלבד מצב זה לקינמון טווח רחב של טיפול ובשימוש נרחב לבעיות מערכת עיכול, איזון רמות סוכר בגוף וכמיהה למתוק.
כל טוב ביינתים.
גיל טון, בייג’ינג סין
למער לבלוג לחץ כאן
