חשיבות תיאוריית הערוצים ככלי טיפולי

“לעסוק באקופונקטורה מבלי לדעת את הערוצים זה כמו לעבוד בלילה ללא נר או להפליג בלי ניווט”

רופא מפורסם Li Yan משושלת Ming

על פי הרפואה הסינית ללא התפקודים של איברי ה- zang fu והבקרה, ויסות וניהול של מערכת ההערוצים החיים לא יכולים להתקיים. תיאוריית ה- zang fu  ותיאוריית ההערוצים jing luo הן שתי התיאוריות הבסיסיות  והחשובות ביותר של הרפואה הסינית. על מנת להבין ולהכיר את הרפואה הסינית חובה להכיר את שתיהן.

לצערי הרב, ברוב בתי הספר היום בישראל נותנים דגש גדול לתיאוריית ה- Zang FU  וכמעט ולא עוסקים בתיאוריית הערוצים ולכן חסר חלק תיאורטי שיוצר קושי להבין בצורה שלמה את התיאורייה של הרפואה הסינית ובמיוחד את הבסיס התיאורטי של האקופונקטורה. לאחר סיום 4 שנות לימודים של רפואה סינית שהתבססו בעיקר על תיאוריית ה- Zang Fu הרגשתי בלבול, חוסר דיוק ופער גדול בין תוצאות הטיפול לבין התיאורייה. הרבה סטודנטים שמסיימים ללמוד היום, שותפים לתחושה הזאת והם בד”כ פונים לרפואה יפנית או לילמודי הגזעים והענפים. לאחר כמה שנים של חיפושים גיליתי את תיאוריית הערוצים. היום לאחר שנים של חקירת תיאוריה זו ויישומה בקליניקה, אני מבין יותר טוב את הרפואה הסינית והתוצאות בקליניקה השתפרו מאוד. לכן תחילה אני רוצה לנסות לענות על השאלה למה תיאורית ההערוצים נזנחה?

אני חושב שיש שתי תשובות עיקריות לשאלה זו אשר קשורות להתפתחותה של הרפואה הקונבציונאלית: הראשונה קשורה עם המורפולוגיה של הערוצים. הערוצים עוברים דרך החריצים הנמצאים בין מבנים אנטומיים, אבל עד היום, למרות המחקרים הרבים של הרפואה הקונבנציונלית, לא הצליחה רפואה זו לזהות את המבנה האנטומי של הערוצים, ולכן כל הרעיון של קיום הערוצים מוטל בספק. יש גם רופאים סיניים שלא מאמינים שהערוצים באמת קיימים. לכן חוסר ההוכחה לגבי הקיום הפיזי של הערוצים הינו החולשה הגדולה של תיאוריית הערוצים. חשוב לציין שב nei jing וב- nan jing  ישנה הבנה מאוד מדוייקת לגבי האנטומיה של גוף האדם, כנראה שהסיבה העיקרית לידע הזה נעוצה בניתוחים לאחר המוות ובהוצאות להורג בסין הקדומה דרך חיתוך איטי ¹língchí 凌迟.  הקיסר היה מוציא להורג אסירים שביצעו פשעים חמורים, במוות  אכזרי ואיטי ע”י 1000 ולפעמים 3000 חתכים. לאט לאט קילפו את השכבות האנטומיות מבלי להרוג את האסיר.  הרופאים של הקיסר הורשו לצפות בהוצאות להורג וכך ניתנה להםהזדמנות לראות את המבנים האנטומיים בגוף חי. מבחינת התיאוריה של הרפואה הסינית לערוצים בהחלט יש ביטוי פיזי (מורפולוגי)²,  הם עוברים בחריצים³  Jián xì 閒隙 הנמצאים בין מבנים אנטומיים למשל בין שני שרירים (תרשים -1), או בין גיד לעצם או בין עצם לכלי דם וכו’. בתוך החריץ אנו מוצאים את הנוזל הבין תאי. ניתן לומר אם-כך שהערוצים הינם הרווחים שבין מבנים אנטומיים.המבנים מורכבים מ- 5 סוגי רקמה: עור, שרירים, כלי דם, עצמות, גידים ורצועות. כל 5 סוגי הרקמה עטופים ברקמה מחברת ולכן הרקמה המחברת יוצרת את שתי הגדות של התעלה. סביר להניח שהרופאים של הקיסר ראו את החריצים הבנויים מהרקמות השונות ואת הנוזל הנמצא בתוכן, והיתה להם הזדמנות לראות איך החריצים מגיבים.

הסיבה השנייה שתיאוריית הערוצים פחות מקובלת היום הנה הדרך שבה הרפואה הסינית מבינה את הפיסיולוגיה של גוף האדם. לפי תיאוריית הערוצים למערכת הערוצים יש תפקיד חשוב בוויסות תהליכים פיסיולוגיים המתרחשים בגוף. וויסות התהליכים מתרחש בעיקר בגפיים, היכן שנקודות האקופונקטורה העיקריות נמצאות (נושא שאני אפתח בהמשך המאמר: התמרה של צ’י). לעומת זאת על פי ההשקפה של שהרפואה הקונבנציונאלית  אין קשר בין וויסות תהליכים פיסיולוגיים של האיברים הפנימיים לבין תהליכים המתרחשים בגפיים.  למשל, לפי הרפואה הקונבציונאלית אין קשר בין האזור שבו עובר מרדיאן ה- Tai Yin של היד לבין פעולת הריאות.  בגלל חוסר הוכחות לאפשרות זו, בוחרים להתעלם מתיאוריית הערוצים ובמקום זאת נותנים דגש רב לתיאוריית ה- zang  fu, שלכאורה מסתדרת יותר עם הרפואה הקונבציונאלית. זו הסיבה לכך שב-60 השנה האחרונות התפתחה בסין גישה של סיווג מחלות לסינדרומים של איברי ה- zang fu, המתאימה יותר לחשיבה של הרפואה הקונבציונאלית.

תרשים – 1 מעבר ערוץ בין שני שרירים

למרות חולשה זו של תיאוריית הערוצים אי אפשר להתעלם מהעובדות הבאות: משתמשים באקופונקטורה כבר אלפי שנים ובשנים האחרונות האקופונקטורה מתפשטת מחוץ לסין במימדים עצומים. לו חשבו המטופלים שהדיקור אינו יעיל, סביר להניח שהיו מפסיקים להגיע שכן אין הנאה גדולה בהחדרת מחטים לגופך. עצם העובדה שברפואה הקונבנציונאלית לא יכולים להבין את הבסיס הפיזיולוגי מאחורי פעולת הוויסות של מערכת הערוצים, ואת המבנה המורפולוגי של הערוצים, אינה מהווה עילה לזרוק את התיאוריה. תיאוריית הערוצים מהווה חלק חשוב מהבסיס התיאורטי של האקופונקטורה שהתפתחה על פני אלפי שנים דרך הסתכלות אמפירית וניסיון קליני. ללא הבסיס הזה היכולת הקלינית של האקופונקטוריסט נפגעת. פעמים רבות אני נשאל ע”י סטודנטים ומטפלים אילו נקודות כדאי לבחור על מנת לטפל בבעיה מסוימת. הם רוצים שאתן להם נקודות ולפעמים מבקשים נקודות מיוחדות. אקופונקטוריסט חייב להכיר הרבה מעבר לנקודות, אין קיצורי דרך ואין נוסחאות שמתאימות לכולם, אלא יש להתאים טיפול לכל מטופל ומטופל. ידע בתיאוריית הערוצים מאפשר זאת, כמו מפה שבאמצעותה אנו מנווטים דרך הסימפטומים של המטופל. ברגע שאנחנו יודעים למקם את המטופל על המפה אנחנו יכולים למצוא את הדרך שבה נוכל להחזיר אותו לאיזון.

במאמר הזה אנסה להציג, את הדרך שבה אני מבין את תיאוריית הערוצים. ההבנה  צמחה מ- 4 מקורות עיקריים⁴  המשתלבים יחדיו ומשלימים אחד את השני על מנת לתת תמונה שלמה יותר של תיאוריית הערוצים.

6 הצ’י (Liù qì 六氣) ו- 6 הערוצים (Liù jīng 六经)

 “The Receptive, which moves downward, stands above; the Creative, which moves upward, is below. Hence their influences meet and are in harmony, so that all living things bloom and prosper.”  Yi Jing 11 Tai – peace.”⁶

התרבות ממנה התפתחה הרפואה הסינית, האמינה שהמיקרוקוסמוס (בני האדם) מחוברים הדדית עם המקרוקוסמוס (היקום) ומערכת הערוצים נתפסה כמחברת בין האדם ליקום. על פי התפיסה הסינית הסביבה החיצונית משתנה לאורך עונות השנה בהשפעה של 6 הצ’י (טבלה-1).  הכתבים הקלאסיים מעודדים אותנו לראות את 6 הצ’י כנשימה הגדולה של השמיים אשר משפיעה ישירות על:

• דפוסי מזג האוויר.
• התפתחות עולם הצומח והחי.
• המחלות של האדם.

בכל שנה השפעה של אחד מ 6 הצ’י נמצאת בעליונות ולכן יש הדהוד שונה בתוך הממלכה החומרית והפיזיולוגית, ההשפעות הללו מתוארות בפרק 66 של ה- Su Wen:

“What is above in ceasing yin [years], the wind qi rules it.

What is above in minor yin [years], the heat qi rules it.

What is above in major yin [years], the dampness qi rules it.

What is above in minor yang [years], the minister fire qi rules it.

What is above in yang brilliance [years], the dryness qi rules it.

What is above in major yang [years], the cold qi rules it.”⁶

לכל אחד משש הצ’י יש מקום בדפוסים המשתנים של מזג האוויר.  לאורך עונת השנה השינויים בטבע תלויים בהגעה ועזיבה שלהם. כאשר 6 הצ’י משתלבים בתוך הסביבה החיצונית בצורה מאוזנת, בני אדם בריאים יכולים להסתגל לשינויים בסביבה החיצונית ולכן הסיכוי שלהם לחלות במחלה מפתוגן חיצוני הוא קטן. לעומת זאת, כאשר 6 הצ’י יזוזו בצורה לא מבוקרת ומפתיעה ובכך ייצרו דפוסים חדשים שלגוף יהיה קשה להסתגל אליהם, מחלות יכולות להיווצר. כאשר 6 הצ’י גורמים למחלות הם נקראים 6 המזיקים (צ’י פתוגני).

גם לגוף האדם יש אקלים פנימי, כל אחד מ- 6 הצ’י פועלים בצורה הדדית עם הסביבה הפנימית של הגוף דרך הפיזיולוגיה של 6 הערוצים⁷. 6 הערוצים, ביחד עם איברי ה- zang fu הקשורים אליהם, מרכיבים 6 מערכות פיזיולוגיות (טבלה-2). 6 המערכות מווסתות את האקלים הפנימי של הגוף, ומצד שני מאפשרות לגוף להסתגל לשינויים המתרחשים בסביבה החיצונית עם ההגעה והעזיבה של 6 הצ’י לאורך השנה.

טבלה – :1  שש הצ’י⁸

Feng 風	רוח
Han 寒	קור
Shu 暑	חום קיץ
Shi 濕	לחות
Zao 躁	יובש
Huo 火	אש

טבלה-2 שש הצ’י ו6 המערכות⁹.

Tai Yang	מעי הדק ושלפוחית השתן	Han 寒	קור
Shao Yang	תלת מחמם וכיס מרה	Shu 暑	חום קיץ
Yang Ming	מעי הגס וקיבה	Zao 躁	יובש
Tai Yin	ריאות וטחול	Shi 濕	לחות
Shao Yin	לב וכליות	Huo 火	חום
Jue Yin	מעטפת הלב וכבד	Feng 風	רוח

לסיכום ניתן לומר שמערכת הערוצים נותנת לגוף את היכולת להכיל את התועלת בחשיפה לסביבה החיצונית ולהגיב בצורה נכונה לעודף או חוסר בגורם סביבתי מסוים.  כל אחת מ- 6 המערכות עובדת יחד על מנת להשתתף בהכלה ומטבוליזם של אחד מ-6 הצ’י מבחינה פנימית וחיצונית, למשל:

ה- Tai Yin (הריאות והטחול ביחד עם הערוצים הקשורים אליהם) אחראית על המטבוליזם של לחות. חולשה של מערכת ה- Tai Yin תביא לפגיעה ביכולת של הגוף לווסת את הלחות הפנימית ומצד שני ביכולת של הגוף להתמודד עם פלישה של לחות מבחוץ. לכן באדם שמערכת ה- Tai Yin שלו אינה תקינה יכולה להצטבר לחות פנימית ומצד שני יהיה לו קשה להסתגל לסביבה לחה ולכן יהיה חשוף יותר לפתוגן של לחות.

אבל זה לא כל הסיפור, לכל אחד מ- 6 המערכות יש תפקיד פיזיולוגי נוסף מלבד היכולת להכיל ולהסתגל לשינויים באקלים החיצוני והפנימי של הגוף. התפקיד השני קשור ישירות עם האקלים שאותה מערכת מווסתת. למשל נחזור לתפקיד של מערכת ה- Tai Yin בוויסות של לחות. לחות נוצרת בגוף כאשר יש הצטברות של נוזלים וכשהנוזלים מאבדים את יכולת ההזנה שלהם. מערכת ה- Tai Yin מווסתת צ’י, הצ’י מזיז את הנוזלים ובכך מונע את היווצרות הלחות מצד אחד ומצד שני האיברים הקשורים עם מערכת ה-  Tai Yin,הטחול והריאות, עובדים יחדיו על מנת ליצור את הצ’י המזין (ying qi) והמגן (wei qi). מערכת ה- Tai Yin המורכבת משני ערוצים ושני איברים: ה- Tai Yinשל הרגל הקשור עם הטחול וה- Tai Yin של היד הקשור עם הריאות, עובדים יחדיו על מנת לווסת לחות וצ’י. דוגמא נוספת, מערכת ה- Jue Yin מווסתת רוח מצד אחד ומצד שני מאחסנת דם. יש קשר מאוד הדוק בין דם לבין היווצרות של רוח. במקום שיש מחסור של דם יכולה להתפתח רוח.

לאחר שמבינים את הפיזיולוגיה של כל אחד מ- 6 הערוצים, השלב הבא בלימוד של תיאוריית הערוצים הינו ללמוד את הפיזיולוגיה (התמרת הצ’י) של 12 הערוצים הראשיים ו- 8 הערוצים המיוחדים.

התמרת הצ’י של 12 הערוצים הראשיים

“בגלל המידה הטובה של 12 הערוצים, החיים מתקיימים ומחלה שמתפרצת ניתנת לריפוי.

 12 הערוצים הינם המקום שבו המתחילים מתחילים ומאסטרים מסיימים.

 למתחיל זה נראה פשוט, המאסטר יודע כמה קשה זה”

הציר השמימי פרק 11

תיאוריית ה- zang fu הינה תיאוריה חשובה מאוד, אשר מתארת את התפקידים השונים של האיברים. ניקח לדוגמה את התפקידים של ה- Pí 脾 (טחול):

• מושל על הדם.
• מזיז את הצ’י ומתמיר ליחה.
• שולט על השרירים ו-4 הגפיים.
•  נפתח לפה ומתגלה בשפתיים.
• מאחסן את הכוונה (yi).

כמו שניתן לראות, התפקידים של ה- Pí (טחול) שונים מתפקודו המערבי של אותו האיבר. תיאוריית ה- zang fu מתארת את התפקודים והפעילות הפיזיולוגית שיש לכל אחד מאיברי ה- zang fu אבל היא לא  מצליחה להסביר באילו דרכים איברים אלו  מוציאים לפועל את התפקודים,  או באילו אמצעים הפונקציות של איבר ה- zang fu מתגלים. כשאנו מדברים על פונקציה או תפקוד מבחינת האיברים, מדובר על הצ’י של האיבר. בתיאורית ה- zang fu יוצאים מנקודת הנחה שיש לכל איבר צ’י אבל התיאוריה מתקשה להסביר איך הצ’י של כל איבר נוצר. תיאוריית הערוצים מספקת תשובה גם לשאלה זו  ומשלימה את התמונה. הצ’י של האיבר נוצר בהתמרה של צ’י המתרחשת בתוך הערוץ הקשור עם האיבר.

Qì huà 氣化– התמרה של צ’י – יצירת הצ’י של האיבר

לפי תיאוריית הערוצים, לכל ערוץ התמרת צ’י משלו. ישנם שני תיאורים שונים המתארים את כיוון הזרימה של הצ’י והדם במערכת הערוצים שלכאורה נראה שהם סותרים אחד את השני. לתיאור הראשון אני קורא מעגל ההזנה, במעגל ההזנה הצ’י והדם זורמים במעגל  סגור כמו זרימת הדם.

לתיאור השני אני קורא התמרה של צ’י, הזרימה היא תמיד מקצות אצבעות הידיים לכיוון הברכיים והזרימה היא בכיוון אחד לא במעגל סגור.

תרשים-1: מעגל ההזנה

תיאור ראשון מעגל ההזנה (פרק 10 ling shu)

במעגל ההזנה הזרימה במעגל סגור שמתחיל מהחזה בערוץ ה- Tai Yinשל היד וזורם עד האצבע הראשונה שם מתחלף לערוץ ה- Yang Ming של היד שמסתיים  בראש ומתחלף לערוץ ה- Yang Ming של הרגל שממשיך לקצה האצבע השנייה שם מתחלף ל- לערוץ ה- Tai Yin של הרגל שזורם חזרה לחזה, בחזה מתחלף לערוץ ה- Shao Yin של היד הזורם עד קצה האצבע החמישית וכו’  (תרשים1).

התיאור הראשון מתאר איך הצ’י והדם נעים דרך הגוף במעגל סגור עם שלוש מעגלים קטנים יותר המתחילים ומסתיימים בחזה.  הכוח שדוחף את התנועה הינו הצ’י של החזה – zhong qiומה שזורם הינו ה- zhenq qi המורכב מצ’י מגן – wei qi וצ’י מזין – ying qi. אפשר לומר שהזרימה הזאת מקבילה לזרימת הדם ברפואה המערבית.

תיאור שני התמרה של  הצ’י –  בקרה וויסות וניהול (ling shu פרקים: 2,5,17)

“Huang Di said, I wish to hear about the limits of the channels

Qi bo replied, The hand have six yang channels which go from the hands to the head… The hands have six yin channels which go from the hands to the middle of the chest…

The feet have six yang channels which go from the feet up to the head… The feet have six yin channels which go from the feet to the middle of the chest” ling shu 17

התמרת הצ’י מתחילה מנקודות הבאר ומתחזקת ככל שמתקדמים לכיוון האברים הפנימיים, ההתמרה  היא תמיד מהקצוות לפנים של הגוף. התמרת הצ’י מתחילה בנקודות הבאר וככל שמתקדמים לכיוון נקודות הים התמרת הצ’י הופכת להיות גדולה ועמוקה יותר, בנקודות הים הצ’י הנוצר מההתמרה  מעמיק לכיוון האברים הפנימיים (תרשים-2).

התיאור השני של התמרת הצ’י לפעמים הולך בכיוון הנגדי לזרימה במעגל ההזנה,  זה קורה  במרידיאניי היין של היד וערוצי היאנג של הרגל. למשל במעגל ההזנה בערוץ ה- Tai Yinשל היד  כיוון הזרימה הינו מהחזה (Lu-1) לכיוון אצבעות הידיים ואילו התמרת הצ’י של הערוץ הולך בכיוון הנגדי,  מנקודת הבאר (Lu-11) לכיוון נקודת הים (Lu-5). בערוץ ה- Yang Ming  של הרגל הזרימה במעגל ההזנה מתחילה בראש (St-1) וזורמת לקצה האצבע השנייה (St-45) לעומת זאת התמרת הצ’י של הערוץ מתרחשת בכיוון ההפוך מנקודת הבאר (St-45) בקצה האצבע השנייה לנקודת הים (St-36). לכאורה נראה ששני התיאורים סותרים אחד את השני אבל בעצם הם מבטאים את שני התפקידים העיקריים של מערכת הערוצים.

התפקיד הראשון הוא של הזנה, מערכת הערוצים שכוללת גם את כלי הדם מזינה את רקמות הגוף, הצ’י מזיז את הדם במעגל סגור על מנת שכל רקמות הגוף יקבלו הזנה. התמרת הצ’י קשורה עם התפקיד השני של מערכת הערוצים שהיא וויסות וניהול הפיזיולוגיה של הגוף המתרחשת דרך התמרת הצ’י. בסוף התמרת הצ’י, הצ’י של האיבר נוצר.

תרשים 2: בקרה ויסות וניהול: התמרה של צ’י בערוץ ה- Tai Yin של היד.

סיכום

בתוך החריצים הנמצאים בין מבנים אנטומיים הפיזיולוגיה של הגוף מתגלה בפני השטח, שינויים בתוך החריצים יכולים להעיד על הפרעה בפיזיולוגיה אבל מצד שני ניתן להשתמש בחריצים על מנת לתקן את ההפרעה. החריצים הינם חלק ממערכת הערוצים, בתוך החריצים מתרחשת התמרה של צ’י (Qì huà), ההתמרה של הצ’י מתרחשת בין נקודות הבאר לנקודת הים של כל מרדיאן.

בכל אחד מ- 12 הערוצים מתרחשת התמרה של צ’י הייחודית לו שמובילה לוויסות וניהול של פונקציות מסוימות ולבסוף ליצירת הצ’י של האיבר. 5 הנקודות העתיקות הינן תחנות בתהליך התמרת הצ’י. בכל מרדיאן ההתמרה מתחילה בקצות אצבעות הרגליים והידיים בנקודות הבאר. ככל שאנחנו מתקדמים לכיוון נקודות הים התמרת הצי’ מתרחבת ומתחזקת עד שלבסוף בנקודות הים היא נכנסת עמוק לכיוון האברים הפנימיים. לכל 12 הערוצים הראשיים ו 8 הערוצים המופלאים  יש את התמרת הצ’י הייחודית להם. למשל התמרת הצ’י של מרדיאן ה- Yang Ming של היד מובילה לפונקציות הבאות¹⁰:

• פיזור צ’י ודם לפנים ואיזון  התפקוד של אברי החישה והגרון.

• וויסות של נוזלי גוף.
• סירקולציה של צ’י לכתף, זרוע, יד, פרק כף היד וצוואר.
• שמירה על תפקוד תקין של המעי הגס, שזה כולל פריסטלטיקה, סיכוך ויציאה נורמאלית של הצואה.
• ניקוי חום מהדם והערוצים.
• חיזוק צ’י ודם.

לעומת זאת התפקיד של המעי הגס da chang 大腸  על פי תיאוריית  ה- zang fu:

• מבצע התמרה והנעה של פסולת.
• מסלק נוזלים ומייצר את הצואה.

כמו שניתן לראות התפקיד של האיבר הוא הרבה פחות רחב מהתפקיד של הערוץ, ולכן אם חושבים במושגים zang fu מבלי לקחת בחשבון גם את התפקידים של הערוצים חלק חשוב הולך לאיבוד. כאשר משתמשים בתיאוריית הערוצים על מנת לאבחן ניתן להבין את המקרה בצורה רחבה יותר מאבחון על פי סינדרומים של אברי ה- zang fu. חשוב לציין שהתפקודים של אברי ה- zang דומים לתפקודים של מרידיאני היין הקשורים איתם עם קצת תוספות, אבל כשבוחנים את מרידיאני היאנג השוני הוא הרבה יותר גדול. כאשר מבצעים הבחנה על פי תיאוריית הערוצים יכולים להיות מעורבים 12 מערכות, ישנן 12 פתולוגיות שונות. לכן  תיאוריית הערוצים נותנת הבנה יותר רחבה של הרפואה הסינית ומשלימה את התמונה. כשמבינים את התמונה הרחבה יותר מבינים יותר איך להשתמש באקופונקטורה על מנת להשיג תוצאות טובות יותר, לעומת זאת אם מבצעים אבחון על פי הסינדרומים של ה- Zang fu האבחון הופך להיות פחות מדוייק וזה מוביל לטיפול פחות יעיל.  על מנת להבין לעומק את תיאוריית הערוצים אנחנו חייבים ללמוד אילו תפקודים מווסתים ע”י התמרת  הצ’י של 12 הערוצים הראשיים ואילו פתולוגיות יכולות להופיע כאשר יש הפרעה בהתמרת הצ’י של ערוץ מסויים. בנוסף צריך גם ללמוד  את הפתולוגיה של כל אחד מ:

• 12 מרידיאני ה- TMM.
• 16 מרידיאני החיבור.
• 12 ההערוצים המתפצלים.
• והפיזיולוגיה והפתולוגיה של 8 הערוצים המיוחדים.

מישוש הערוצים

חשוב לציין שכאשר באתי לחקור את תיאוריית הערוצים לא הלכתי לחפש בכתבים העתיקים, וזה לא בגלל שאני חושב שהכתבים העתיקים אינם חשובים אלא בעיקר מפני שהיה חשוב לי להבין איך התיאוריה משתלבת בעבודה היום יומית בעולם שאנו חיים בו היום.  יש הרבה דמיון אבל גם הרבה שוני בין היום לתקופה שלפני 2500 שנה ואני לא בטוח שאנו יכולים להבין לגמרי למה התכוונו לפני 2500 שנה, אבל מצד שני לאחר ההתעמקות בתיאוריה אני חושב שאני מבין יותר את הכתבים העתיקים.

המקורות שהשתמשתי בהם לשם המחקר הם רופאים סיניים  שפעלו או עדיין פועלים בתקופה הנוכחית עם ניסיון קליני עצום והם התאימו את תיאוריית הערוצים לתקופה הנוכחית. זה היופי בתיאוריית הערוצים, היא משתנה, מתפתחת ומסגלת את עצמה לשינויים בהבנה שלנו את העולם. רפואה שלא משתנה ולא מתפתחת לא יכולה לשרוד לאורך זמן. אחד המקורות  המשפיעים ביותר הוא Wang Ju-Yi שסיים ללמוד בכיתה הראשונה של אוניברסיטת בייג’ינגלרפואה סינית ב- 1962 ומאז ממשיך לצבור ניסיון קליני. Wang Ju-Yi בוחן את  הפיזיולוגיה של מערכתהערוצים על פי מודל של 6 הערוצים (liu jing). מה שמאפיין את העבודה שלו זה היכולת להבין את  הפיזיולוגיה הסינית העתיקה בעזרת ההבנה המודרנית של הרפואה הקונבציונאלית.הוא מצליח להסביר בצורה מאוד ברורה ופשוטה מונחים מאוד לא ברורים כמו למשל הרעיון של התלת מחמם.

בנוסף Wang Ju-Yi מחדש או יותר נכון מחזיר חזרה שיטת אבחון שהייתה נהוגה בעבר, וכנראה מסיבות של שמרנות הפסיקו להשתמש בה. מדובר במישוש ערוצים שמוזכר בכתבים העתיקים וכנראה שהיה חלק חשוב מאוד מהאבחון למשל בפרק 75 של ה- ling shu נכתב¹¹:

“לפני השימוש במחטים עלינו לבחון ולמשש את הערוצים ולקבוע עודף וחוסר. עלינו להפריד את הדופק ולמשש. עלינו ללחוץ ולצבוט. עלינו להתבונן כיצד התעלות מגיבות לפני שנמשיך.”

ובהמשך נכתב:

“קשרים לאורך תעלת הערוץ מעידים על עודף מעל וחוסר מתחת… דימום הערוץ ירכך את הקשרים ויחזיר את הזרימה בערוץ.”

כאשר יש פגיעה בהתמרת הצ’י של ערוץ מסוים יכולים להופיע בתוכו שינויים בצורה של גושים ונודולות שניתן להרגיש אותם כאשר עוברים בתוך החריץ שלו. המישוש נעשה בעיקר בין אצבעות הידיים למרפקים ובין אצבעות הרגליים לברכיים, היכן שמתרחשת התמרת הצ’י. המישוש המרידיאני הינו כלי חשוב מאוד על מנת לנסות להבין אילו מרידינאים קשורים לבעיה של המטופל. בעבודה שלו, Wang Ju-Yi מתאר את הדרך שבה ניתן לבצע את המישוש ומסביר את הממצאים בכל ערוץ,. המישוש והתשאול יחדיו עוזרים לנו לאבחן את הדיסהרמוניה של המטופל. בשנים האחרונות הפכה שיטה זו לאחד הכלים החשובים בהם אני משתמש לשם אבחון.  תחילה לא הרגשתי הרבה אך לאחר שנה של פרקטיקה במישוש, התחדדה התחושה והבדלתי בין ערוץ “נורמלי” לערוץ פגוע. היום קשה לי לבצע אבחנה ללא מישוש.

קשרים ברשת ה- jing luo

אני מקווה שעד עכשיו הצלחתי לשכנע אתכם כמה חשוב הלימוד של תיאוריית הערוצים.  ברוב בתי הספר  לומדים את המסלול של הערוץ והתפקודים של הנקודות אבל לא נותנים דגש על הטבע והתפקוד של הערוץ, או במילים אחרות התמרת הצ’י של הערוץ. זו הסיבה שסטודנטים הניגשים לטפל בפתולוגיה מסוימת שואלים את עצמם איזה נקודות יכולות לטפל בסימפטומים ובד”כ הנקודות נבחרות על פי התפקוד, מבלי להתייחס לבסיס הפיזיולוגי המשתקף דרך מערכת הערוצים. יש המון נקודות שיכולות לטפל בשלשולים, איך אפשר לדעת איזו נקודה מתאימה? אפשר להשתמש ב: 5, St-37, Ki-7, Pc-3, Lu-Du-6,Cv-4,  נמצאות על ערוצים שונים בעלי תפקודים שונים לכן דבר ראשון יש לנסות ולהבין איזו מערכת לא מתפקדת ורק לאחר שמבינים זאת בוחרים את הנקודות.

זה מוביל אותנו לדבר האחרון שצריך ללמוד על מנת להבין לעומק את תיאוריית הערוצים כדי שנוכל לבנות מרשמי דיקור. מאחר ונושא זה רחב אשאיר זאת למאמר נוסף, אך אומר בקצרה שקיימים בין 12 הערוצים הראשיים ובין 8 הערוצים המופלאים קשרים מיוחדים, שעוזרים להבין את התמרת הצ’י של כל אחד מ 12 הערוצים הראשיים ותפקודי הנקודות  של 14 הערוצים.

במאמר זה ניסיתי להסביר את חשיבותה של תיאוריית הערוצים המאפשרת  לנו לבצע אבחון מדויק יותר, על מנת לקבל תוצאות טובות יותר בקליניקה. להזכירכם, על פי התפיסה של הרפואה הסינית העתיקה, מערכת הערוצים מקשרת בין המקרוקוסמוס למיקרוקוסמוס דרך 12 התנודות. לתנודות אלו השפעה ישירה על היקום.  לכן על מנת להבין כל ערוץ באופן עמוק יותר, חשוב להכיר את 12 התנודות. לפיכך אסיים  בציטוט מפרק 11 של ה- ling shu: לפי התפיסה של ה- neijing ישנן 6 תנודות המהדהדות בתוך היקום ומהוות את היסודות לערוצי היין והיאנג בתוך גוף האדם.  12 הערוצים מייצגים את הדרך המוחשית דרכה מערכת האיברים בגוף האדם מקבלת ויכולה להיות ברזונאנס עם הדאו של השמיים.

“The six vibrational patterns of the universe establish both yin and yang channel systems in the human body. These are thus directly associated with the twelve months of the year, the twelve earthly branches, the twelve divisions of the sky, the twelve rivers, and the twelve time periods of the day. The twelve channels, therefore, represent the concrete way in which the organ systems of the human body are receiving, and are in resonance with, the Dao of heaven.” ¹²