ברפואה הסינית קיימות שתי תיאוריות עיקריות, תיאוריית האיברים ותיאוריית הערוצים. על פי רוב בבתי הספר השונים נותנים דגש גדול יותר לתיאורית האיברים. על מנת לקבל תמונה רחבה ומדויקת יותר של אקופונקטורה, חשוב ללמוד לעומק את תיאוריית הערוצים.
אפשר ללמוד את הערוצים במגוון דרכים ואת הגישות השונות ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות:
הערוצים כמקטעים – כל ערוץ עומד בפני עצמו ויש לו קשרים שונים עם הערוצים האחרים.
הערוצים כרצף – גישה קלאסית, על פי גישה זו הערוצים מתארים כיצד מחלה מתקדמת והופכת להיות עמוקה ורצינית יותר, וכן מתארת תהליכים פיזיולוגים.
לכל סוגי הערוצים קיים רצף ייחודי, ערוצי ה- TMM, הערוצים הראשיים, ערוצי החיבור, הערוצים המתפצלים והערוצים המיוחדים. אם ניקח למשל את הרצף של 12 הערוצים הראשיים אשר שולטים על הצ’י הפוסט שמיימי, הרצף מתחיל בערוץ ה- Tai Yin של היד (ריאות) ומסתיים בערוץ ה- Jue Yin של הרגל (כבד). הרצף הזה מייצג רעיונות פיזיולוגיים, כל אחד מהערוצים ברצף נבנה על הפונקציה של הערוץ הקודם, לכל אחד מהערוצים יש את החשיבות שלו על פני הרצף שמוביל לערוץ הבא. אפשר גם לתאר בצורה הזו לא רק את הפיזיולוגיה אלא גם תהליך של פתולוגיה.
לעומת זאת כאשר חושבים על הערוצים כמקטעים אין חשיבות לדרך שבה הערוצים מתחברים אחד לשני וזוהי הדרך שבה ה- TCM רואה את הערוצים הראשיים.
ב- 1950 לאחר עליית הקומוניזם לשלטון בסין התחיל תהליך של מיסוד הרפואה הסינית ונוצר ה- TCM כפי שנלמד ברוב בתי הספר לרפואה סינית היום.
תהליך המיסוד של הרפואה הסינית קרה תחת ההשפעה של הרפואה המערבית, Dr. Zhu Lian הייתה אחראית על הפיתוח של תכנית הלימודים של ה- TCM, היא הייתה חברה במפלגה הקומוניסטית, רופאה מערבית וחברה של מאו דזה-דונג. היא מונתה להיות יושבת ראש הוועדה שפיתחה את תכנית הלימודים של ה- TCM.
הוועדה פרסמה את הספר Essentials of Chinese Acupuncture אחד הספרים הראשונים המודרנים על אקופונקטורה שיצאו מסין למערב, זה הספר שאני למדתי ממנו כשהתחלתי ללמוד רפואה סינית לפני שפורסמו הספרים של Giovanni Maciocia.
ב- TCM מוצאים השפעות של הרפואה המערבית, הרפואה המערבית היא רפואה של התמחויות, אדם עם מחלת כבד יפנה לרופא מומחה למחלות כבד, אדם עם מחלת לב יפנה לקרדיולוג וכן הלאה.
גם ב- TCM אנחנו מוצאים רעיון דומה, הסינדרומים הם ישויות נפרדות, יש סינדרומים של הכבד, יש סינדרומים של הלב, יש סינדרומים של ריאות וכליות. לכל איבר יש ערוץ שקשור אליו, בגישה הזאת הערוצים נתפסים כמקטעים והרעיון שהערוצים הינם רצף תופס פחות חשיבות.
התבוננות על הערוצים כרצף זו גישה קלאסית שאפשר לקרוא לה גם תיאוריית ההתקדמות, כמו ה- Shan Hun Lun הקלאסי, הגישה מתארת איך מחלה מתחילה ומתקדמת, וככל שהיא מתקדמת היא הופכת להיות עמוקה ורצינית יותר.
בגישה הזאת כאשר יש לנו דיאגנוזה ואנחנו מזהים היכן כרגע הפתולוגיה נמצאת על גבי הרצף, חשוב מאוד לקחת בחשבון את הערוץ שבא לפני ואחרי מבחינת הרצף. בגישה הזאת שום דבר אינו סטטי, המצב נמצא בתנועה ומשתנה ללא הרף ממצב אחד לאחר.
בשנים האחרונות אני לומד נקודת הסתכלות נוספת על הערוצים כרצף, אני לומד לראות את הערוצים כנתיבים של עבודה פנימית, וההליכה שלי בתוך הנתיבים הללו מובילה אותי להבנה עמוקה יותר של עצמי. זה אחד הדברים הנפלאים המתרחשים כאשר הולכים בתוך הנתיבים של האקופונקטורה, הם יכולים להוביל אותנו חזרה למקור ולהביא אותנו לשלמות עם עצמנו.
על מנת להבין את הערוצים בצורה הזאת צריך לנסות להבין את השקפת העולם של אותם קלינאים שהמציאו את המסלולים ואת נקודות הדיקור. זה בעיקר נעשה דרך לימוד של פילוסופיה, מיתולוגיה והיסטוריה של אותה תקופה.
הם האמינו שהאדם נוצר מהשמיים והאדמה, הערוצים הינם השתקפות על פני גוף האדם של הגורמים הללו. זאת אומרת מבחינה פילוסופית שהנתיבים הללו יכולים להוביל אותנו חזרה לשמיים ולאדמה, חזרה למקור, ובתוך הנתיבים יש את המפתח לגלות את המיסתורין שנמצא בתוכנו.
החוכמה הזאת שיש בתוך הערוצים היא אחת מנפלאות הדיקור, הלימוד של הערוצים כדרך לעבודה פנימית מביאה אותנו להבנה מאוד עמוקה של עצמנו ומשפרת את היכולת שלנו להבין את המטופלים שלנו ולעזור להם לחזור חזרה לנתיב שלהם.
אם נתבונן לרגע באחד ההבדלים בין לימוד צמחי מרפא ללימודי אקופונקטורה, אפשר לומר שלימוד הצמחים עוסק באיסוף של ידע ופחות בהתבוננות פנימית. אפשר ללמוד צמחי מרפא סיניים, מערביים, אפשר ללמוד את הצמחים הגדלים במדבר שהבדואים משתמשים בהם או הפרסים, ללמוד צמחים זה לצאת החוצה לעולם.
בתוך הגוף יש נוף שהוא עשיר בדיוק באותה המידה כמו הנוף החיצוני, האקופונקטורה מלמדת אותנו דרכים לגשת ולחקור את אותו נוף פנימי ולהנות ממנו. הערוצים לא רק מאפשרים לעוסקים באקופונקטורה להביא את המטופלים שלהם לאיזון אלא מאפשרים למטפל להביא את עצמו לתחושה של השלמה עם העולם הפנימי והחיצוני שלו.
הערוצים ונקודות הדיקור נמצאים בתוכנו ואחת הדרכים להכיר ולהבין את הערוצים טוב יותר היא דרך התבוננות פנימית והכרה ביכולת שלנו להפעיל את נקודות הדיקור בתוכנו בעזרה הכוונה, לימוד היכולת הזו גם מאפשר לנו בזמן הדיקור לשים את הכוונה שלנו בקצה המחט.
אם אתם רוצים להתעמק יותר בתיאוריית הערוצים אני אשמח שתצטרפו אלי למסע הקרוב שמתחיל בנובמבר.