דיקור סיני (אקופונקטורה)
דיקור סיני (אקופונקטורה) הוא חלק מהרפואה הסינית, נעשה בו שימוש למעלה מ 2500 שנה. הספר הראשון שמתאר את הרפואה הסינית הינו ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב Nei Jing שנכתב ב: 475-221 לפני הספירה.
דיקור סיני התפתח בסין ומסין התפשט לאזורים נוספים באסיה ומאוחר יותר גם הגיע למערב.
הרפואה הסינית שונה מאוד מהתפיסה של הרפואה המערבית והדיקור הסיני מבוסס על הרעיון של הבאת האדם לאיזון ברמה הגופנית והנפשית. בטיפול משתמשים במחטים דקות בנקודות מוגדרות על פני העור על מנת לסייע לפתרון מגוון רחב של מצבים.
כיצד הגיע הדיקור הסיני למערב
התפשטות הדיקור למדינות אחרות התרחשה בזמנים שונים במסלולים שונים.
במאה השישית, קוריאה ויפן הטמיעו את הדיקור סיני וצמחי מרפא במערכות הרפואיות שלהם. שתי המדינות עדיין שומרות על טיפולים אלה, בעיקר במקביל לרפואה המערבית.
הדיקור הגיע לויאטנם כאשר נתיבים מסחריים נפתחו בין המאה השמינית לעשירית.
התיאור הרפואי הראשון של דיקור סיני היה בשנת 1680 על ידי רופא אירופאי שעבד עבור חברת הודו המזרחית והיה עד לשימוש בדיקור סיני ביפן.
מערב צרפת אימצה את הדיקור סיני מוקדם יותר ממדינות אחרות. מיסיונרים ישועים דיווחו לראשונה על דיקור סיני במאה השש עשרה, והדיקור הסיני אומץ על ידי קלינאים צרפתים באופן נרחב למדי.
Berlioz ניהל ניסויים קליניים על דיקור סיני וכתב טקסט בשנת 1816 הדיקור הצרפתי כיום הושפע עמוקות מדיפלומט Souliet du Morant, שבילה שנים רבות בסין ופרסם משנת 1939 ואילך מספר מאמרים בנושא דיקור סיני.
במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה, התעוררה התעניינות באמריקה ובבריטניה, ומספר פרסומים הופיעו בספרות המדעית, כולל מאמר מערכת של הירחון המדעי Lancet שכותרתו "דיקור סיני". עד אמצע המאה, היה ויכוחים אודות היעילות של הדיקור והעיסוק בדיקור היה בתרדמת, אם כי הוא קם לתחייה קצרה במהדורה אחת של ספר הלימוד של Osler, בו הוא מתאר הצלחה דרמטית בטיפול בכאבי גב בעזרת דיקור, מעניין שהערה זו נמחקה מהגיליונות הבאים.
ב 1971 ביקר הנרי קיסינג'ר בסין לקראת ביקורו העתידי של הנשיא ניקסון אחד הכתבים שהתלוו עליו בשם ג'יימס רסטון אושפז בבית חולים סיני בשל דלקת בתוספתן, הוא קיבל דיקור סיני במהלך התאוששות מניתוח חירום בסין. הוא תיאר את הניסיון ב"ניו יורק טיימס" ובעקבות זאת ערכו צוותי רופאים אמריקאים סיורים בסין על מנת להעריך את הדיקור סיני, ובמיוחד השימוש בדיקור לאלחוש בניתוחים. למרות ההתרגשות הראשונית בניתוחים אליהם היו עדים, דיקור סיני התגלה כלא אמין לחלוטין כמשכך כאבים.
הדיקור הגיע לבסוף לרמת הקבילות הנוכחית שלו בארה"ב כאשר בכנס של ה-National Institutes of Health דווח כי ישנן עדויות חיוביות ליעילותו, לפחות במגוון מצומצם של מצבים.