את התחלת השימוש בצמחי מרפא מייחסים לקיסר האגדי שן נונג, שחי לפני 3,500 שנה בקירוב. משמעות שמו: האיכר הנעלה או האלוהי, והוא נחשב לאבי החקלאות ומי שלימד את האנשים לאחוז במחרשה. Shen Nong כתב מספר ספרים (שנזכרים בכתובים מהמאה השנייה, השלישית והשישית לספירה), אך הם אבדו. הספר שנותר ותורגם לכמה שפות נקרא "The Divine Farmer’s Materia Medica". זהו אחד הספרים הסיניים הקלאסיים, העומד בשורה אחת עם ספריו של הקיסר הצהוב, שהם הבסיס לרפואה הסינית.
בספרו של שן נונג מופיעים עקרונות הפרמקופיאה הסינית, שעברו במהלך ההיסטוריה מדור לדור בע"פ ובכתב, והם הבסיס לשימוש בצמחים ברפואה הסינית עד היום.
עיקרון מפתח ברפואה הסינית הוא איבחון מדויק של האדם והתאמה אישית ומדויקת של תערובת צמחים המתאימה לו ולמצבו. המטפל ברפואה סינית מתאים למטופל מרשם צמחים המכיל תערובת של צמחים שביחד יתנו את ההשפעה הרצויה על ידי חיזוק תמיכה ואיזון של מערכות הגוף.
תגובות אחרונות
לפני 3 ימים 8 שעות
לפני 3 ימים 8 שעות
לפני 3 ימים 22 שעות
לפני 4 ימים 20 שעות
לפני שבוע 10 שעות
לפני שבוע 3 ימים
לפני שבוע 4 ימים
לפני שבוע 4 ימים
לפני שבוע 4 ימים
לפני שבוע 4 ימים